העותק של רבי אברהם מאיר איזרעאל. ערוגת הבשם.

העותק של רבי אברהם מאיר איזרעאל. ערוגת הבשם.

ספר שו"ת ערוגת הבשם. יו"ד חלק ראשון. שאמלוי, תרפ"ז. חתימת רבי אברהם מאיר איזראעל.

מצב: בינוני. שדרת גב פגומה. קרע עם חיסרון בפינת דף שער ובדף פורזץ.  

רבי אברהם מאיר איזראעל (ה'תרע"ג - ה'תשנ"ה) כיהן כרב בהוניאד בתקופת מלחמת העולם השנייה, לאחר מכן כיהן כרב לקהילת הפליטים בעיר וינה ולאחר מכן רב בברוקלין.

נולד בהידאלמאש ליהודה ופעסיל. הוריו היגרו לקראלי (רומניה) בהיותו בגיל שלוש. בילדותו התייתם מאמו. למד בישיבתו של רבי שאול בראך מקאשוי ובישיבתו של רבי שלמה זלמן אהרנרייך הרב משימלויא.

נישא לאסתר בילא, ונולדו להם שני ילדים: העניא פעסיל ועזריאל יעקב. אלו נספו בשואה ביום י"ח בסיון תש"ד יחד עם רעייתו.

בשנת ה'תש"א הקים ישיבה בהוניאד בה לימד תלמידים צעירים. באותה תקופה כתב קונטרס בשם 'צמר ופשתים' העוסק בענייני שעטנז.

לאחר שהוגלה עם תושבי הוניאד לאושוויץ, כינס סביבו בחורים בחשאי למעין ישיבה, ואף כתב שם מחידושי תורתו.

שימש כמזכיר הראשי של הלשכה המרכזית האורתודוקסית בעיר קלויזנבורג.

לאחר השואה הגיע לעיר וינה אשר באוסטריה, שם נישא בשנית לחוה פריד. ולבקשת הפליטים כיהן שם כרב. בשנת 1948 קיבל אישור הגירה לארצות הברית, והתיישב בברוקלין, שם פרסם בין השאר את הספר "ויען אברהם". בהקדמתו ספרו הוא כתב אוטוביוגרפיה על חייו ומשפחתו בשנות המלחמה.

נפטר בג' באייר ה'תשנ"ה ונקבר בלונג איילנד בבית החיים בית משה חלקת קראסנא.

בספריו הרבים הרבה לציין חידושים מאנשי קהילתו ומאלו שהיו לצידו במחנות. בספרו אמרי אברהם (פרשת בחוקותי עמ' פב) כתב מאמר הספד על קהילתו מהוניאד אשר ברומניה וכלשונו; "בה נהרגו מעל 1000 נפשות אנשים נשים וטף במיתות אכזריות ומשונות על ידי האשכנזים הארורים ימ"ש בחודשים אייר וסיון שנשלחו אז לאושוויץ".