רבי אברהם חנוך פרידמאן. הקדשה חשובה.

רבי אברהם חנוך פרידמאן. הקדשה חשובה.

הקדשה ארוכה מאת רבי אברהם חנוך פרידמאן מסאטמער לחתן יהושע הלל גאלדנער על ספר אור המאיר מאת רבי זאב וואלף מזיטאמיר. למבערג, תרל"ה.  

כריכה חילופית איכותית. מצב: טוב. 

הגה"צ ר' אברהם חנוך פרידמאן זצ"ל הי"ד דיין דק"ק סאטמאר עשרות שנים ורב דבית הכנסת מחזיקי תורה נוסח אשכנז. 

תלמידו המובהק ונאמן ביתו של דודו רבי יהודא גרינוואלד, שאמצו כבן והשיאו עם בת אחיו, ערך והוציא לאור את כתבי רבו ר"י גרינוולד ואת כתבי סבו ה"חתם סופר".

נולד בשנת תר"ל לאביו הר"ר צבי יהודה זצ"ל חתן מרן החתם סופר זי"ע. ומשחר ילדותו בהיותו בן ז' שנים נשאר יתום מאב ואם, ודודו רבי יוסף יוזפא ז"ל שהיה גר בשוראני לקחו אליו.

אחרי פטירתו של ר' יוסף יוזפא ז"ל, בהיותו כבן ט' שנים, לקחו אליו הרה"ג ר' יהודה גרינוואלד זצ"ל אבד"ק סאטמאר, אשר גידלו ונעשה לבנו חורגו.

בגיל צעיר בא ללמוד בישיבה במאטערסדארף, ומשם עבר לישיבה המפורסמת של בן דודו ה"שבט סופר" זצ"ל בפרעשבורג, שם ספג לתוכו הרבה תורה ויראה. היה ידוע כאחד הלומדים הבולטים. בהגיע לפרקו נשא לאשה את הרבנית חייטשה ע"ה, בת הר"ר יוסף צבי גרינוואלד ז"ל, אחיו התאום של א"ח הרה"ג ר' יהודה זצ"ל אבד"ק סאטמאר.

כאמור, גדלו רבינו כבן ותחת כנפיו נעשה גדול ומופלג מאד בתורה ויראה, זכה ממנו לקירבה יתירה, ולא זזה ידו מתוך ידו, עבר אתו מבאניהאד לשוראני, ומשם לסאטמאר, עד שנתעלה ובשנת תרנ"ט נבחר לדיין ומורה צדק בעוב"י סאטמאר, תחת דגלו והנהגתו של דודו. במשרה זו כיהן משך כארבעים שנה.

מאז שעלה האדמו"ר מסאטמאר זי"ע לגדולה לכהן כאב"ד סאטמאר, התקשר עמו באבותות אהבה, ומתחילה כשעדיין לא היה לו לרבינו בית המדרש בפני עצמו, מסר את בית מדרשו לרבינו להתפלל שם, וכן בשנים שאח"כ בא רבינו בכל יום א' סליחות להתפלל בבית מדרשו.

היה חריף ובקי ובעל כשרונות, ונודע כנואם בחסד עליון, נפשות השומעים היו קשורות כבאזיקים בנפשו של הדורש, ובפרט עם מתפללי בית מדרשו 'מחזיקי תורה' עשה פלאים, שרובם ככולם היה אנשים פשוטים, פועלים ובעלי מלאכה, ואנשים אלו ישבו סביב שולחנו מערב לערב, והקשיבו לדרשותיו בפרשיות השבוע, ברש"י ובשו"ע. התוצאה היתה, שכולם נעשו ליהודים יראים ושלמים, שומרי תורה ומצות מדקדקים בקלה כבחמורה, וכל אחד מהם הגיע לדרגת "יודע ספר".

גם ניהל ישיבה גדולה עוד בחיי אביו-חורגו, ולשם באו ונתקבצו תלמידים רבים אף ממקומות אחרים (כדוגמת הרה"ח ר' ישראל זופניק ז"ל, שבא לשם מקאשוי, ועוד רבים).

גם ערך והו"ל את ספרי רבו וא"ח הרה"ג ר' יהודה גרינוואלד זצ"ל אבד"ק דשם, ובתוכם הספר 'שבט מיהודה' שערך עליו הקדמה ארוכה ונפלאה מגדולתו, משם תראה אפס קצהו מגודל ההערצה וחיבת הקודש אשר נפשו קשורה בנפשו, וכמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם.

גם בשו"ת זכרון יהודה ישנן כמה תשובות מרבינו אליו וכותב אליו בלשונות של חיבה: "אהובי כבני" ועוד לשונות כיו"ב.

כמו"כ הוציא לאור כמה כתבי ידות של החתם סופר שהיו תחת ידו. הוא שהדפיס לראשונה את חידושי חת"ס עמ"ס כתובות, ועמ"ס בבא מציעא, וכן הוציא לאור חידושים על התורה ממרן החת"ס שהיה בידו מאביו-חורגו, ועוד.

בספר 'זכרון למשה' סימן י"ז נדפס מכתב ממנו, שם מזכיר ממה ששמע מאמו הצדקת בתו של החת"ס, וז"ל: "כשהייתי בן ה' או ו' שנים שמעתי מאמי הצדקת זי"ע שאביה הח"ס למד בליל ש"ק בעל פה והלך אנה ואנה בחדר ולא לבש מנעלים אלא אנפילאות, שלא להקיץ את הילדים...".

מדברי תורתו נתפרסמו ג"כ בקובץ 'בית ועד לחכמים' שי"ל בעיר סאטמאר, ותשובה אליו בשו"ת לבושי מרדכי (יו"ד סימן מ"ג), ועוד.

רבנו נהרג עקה"ש בהיותו כבן ע"ה שנה, ביום י"ב סיון תש"ד, יחד עם רוב בניו ובני קהילתו.

***

רבי יהושע הלל גאלדנער. מלמד מומחה של הת"ת בקהילה החרדית בעיר קלויזנבורג. ספרו 'ללמוד וללמד' יצא לאור בעירו בשנת תרצ"ד בלשון הקודש ובאידיש. מהקדמתו נראה שהיה תלמיד לרבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר. נספה בשואה.