בידספיריט | נדיר ביותר: מסמכי חסות מקוריים

נדיר ביותר: מסמכי חסות מקוריים בכתב ידו של חסיד אומות העולם הפסטור ג'וזף בורדון – עדות יחידאית לפעילויות ההצלה המחתרתיות של בורדון  -  ארכיון ד”ר ינקל (ז'אק) אייזנשטדט (1913-1943). צרפת, שנות ה-30 וה-40. אוסף ארכיוני הכולל כ-20 מסמכים מקוריים, המתעדים את חייו, פעילותו וגורלו של הסטודנט לרפואה ינקל אייזנשטדט. הארכיון כולל פריטים בעלי חשיבות היסטורית המעידים על אופן פעולתם של מנגנוני ההצלה הפרוטסטנטיים במחוז לוזר (Lozère) תחת משטר וישי. במוקד האוסף: מסמכים מקוריים בכתב ידו ובחתימתו של חסיד אומות העולם הפסטור ג'וזף בורדון (Joseph Bourdon), אשר הנפיק עבור המשפחה היהודית מסמכי כיסוי (תעודות טבילה ואישורי כנסייה פיקטיביים) בניסיון למנוע את גירושם. הישרדותם של מסמכי זיוף מקוריים אלו אשר לרוב הושמדו בתום המלחמה מחשש להפללה, הינה נדירה ביותר ומהווה מסמך היסטורי ייחודי ולמיטב ידיעתנו הינה תיעוד יחיד של פעילותו ההרואית של בורדון! רקע היסטורי: ינקל לייבא אייזנשטדט (יליד גרייבו, פולין, 1913) למד רפואה באוניברסיטת נאנסי בשנות ה-30. עם פרוץ המלחמה עבר לפריז, נישא לרופאת השיניים ויכנה כגן, ובשנת 1940 נמלט עימה ועם בתם התינוקת לדרום צרפת (האזור החופשי). המשפחה השתקעה במחוז לוזר (Lozère). המסמכים באוסף חושפים את התגייסותו הנועזת של הפסטור ג'וזף בורדון (הוכר ע”י ”יד ושם” ב-1983, תיק מס' 2698) לטובת המשפחה, ואת ניסיונו להצילם בזמן אמת. שיאו של המאמץ משתקף במסמך מיום 7 במרץ 1943 – שבועיים לאחר שינקל כבר נעצר ע”י הז'נדרמריה (ב-20.2.1943). במסמך זה הצהיר הכומר לרשויות כי העצור הינו ”פרוטסטנט אדוק”, בניסיון נואש ואחרון לשלוף אותו מציפורני הגסטפו בטרם ישולח למזרח. למרות המאמץ, הועבר ינקל למחנה דראנסי, וב-6 במרץ 1943 שולח ב”שיירה 51” למחנה ההשמדה מיידנק, שם נספה. אשתו ובתו שרדו. פירוט הפריטים באוסף: א. מסמכי חסות והצלה – הפסטור בורדון: 1. תעודת טבילה (Certificat de Baptême): אישור רשמי בכתב ידו ובחתימתו של הפסטור בורדון, המעיד כי הבת מוניק הוטבלה לנצרות בספטמבר 1940. מסמך זה נועד להקנות לילדה מעמד בפני השלטונות. 2. אישור חברות בכנסייה (Certificat d'appartenance): מסמך רשמי חתום ע”י הפסטור בורדון, מתאריך 7 במרץ 1943. המסמך נכתב כשבועיים *לאחר* מעצרו של אייזנשטדט, ובו מצהיר הכומר כי העצור הוא ”פרוטסטנט המוכר לו מפריז”. מסמך זה מהווה עדות לניסיון התערבות וזיוף נתונים לצורך שחרור עצור מידי הגסטפו. ב. תיעוד המעצר והגירוש וגורלו של ינקל: 3. עדות ראייה (3 עמ' בכתב-יד, 1945): מכתב הממוען לוועדת הטיהור, נכתב ע”י ד”ר סקוברון (רופא, איש המחתרת הצרפתית). המכתב מפרט את אירועי יום המעצר (20.2.1943), בריחתו הראשונית של אייזנשטדט, חזרתו למסתור והסגרתו ע”י הז'נדרם קולון (Coulon). מסמך זה מהווה כתב אישום היסטורי מצמרר, שנכתב בזמן אמת לאחר השחרור לצורך ”ועדות הטיהור” (Épuration legale) ששפטו משתפי פעולה. הכותב, ד”ר סקוברון, חבר המחתרת שהכיר היטב את משפחת אייזנשטדט, משחזר ”דקה אחר דקה” את הטרגדיה של ה-20 בפברואר 1943 בסן-שלי-ד'אפשה. מהעדות עולה כי ד”ר ינקל אייזנשטדט לא נתפס במקרה. עם תחילת המצוד (ה”ראפליה”) בעיירה, הצליח ינקל לחמוק מביתו ולהסתתר, ובכך ניצל מהגל הראשון של המעצרים. אולם, דאגתו לגורלן של אשתו ויכנה ובתו התינוקת מוניק, שנותרו מאחור, הכריעה אותו. ד”ר סקוברון מתאר כיצד ינקל ביצע את הטעות הגורלית וחזר אל הבית כדי לוודא שהן בטוחות – החלטה שנבעה מאהבה ואחריות, אך עלתה לו בחייו. בנקודה זו נכנסת לתמונה דמותו של הז'נדרם הצרפתי קולון (Coulon). המכתב מתאר את קולון לא רק כממלא פקודות, אלא כרודף אובססיבי שפעל באכזריות  כדי ללכוד את הרופא היהודי. סקוברון מתאר את המעצר כפעולה אלימה וברוטלית, שבוצעה לעיני המשפחה, ומדגיש את חלקו הישיר של הז'נדרם בהסגרתו של ינקל לידי הגרמנים. המכתב מסתיים בדרישה לעשיית צדק ולהענשת הבוגד, והוא משמש עדות נדירה לדינמיקה של הסגרה ושיתוף פעולה במחוזות הכפריים של צרפת. 4. אישור עירייה רשמי (1946): מסמך מעיריית סן-שלי המאשר את עובדת המעצר והגירוש לגרמניה (”Déporté en Allemagne”). 5-6. מסמכים משפטיים (1947, 1950):** תעודת ”חזקת מוות” (Actes de Notoriété) ופסק דין הצהרתי על מוות, הסוגרים את המעגל המשפטי. ג. מסמכים אישיים וביוגרפיים (צרפת, 1933-1940) 7.תעודת סטודנט מקורית (עם תמונה), הפקולטה לרפואה בנאנסי. כוללת חותמת סיווג: ”מדור סטודנטים בעלי לאום יהודי” (Section des Etudiants de Nat. Juive). 8.דיפלומה רשמית (P.C.N) בלימודי קדם-רפואה, אוניברסיטת נאנסי, 1933. 9-10. אישורי מגורים (Certificat de Domicile) מנאנסי ופריז (1938-1939). 11. תמציות רישום אזרחי (נישואין, לידה) מפריז, המעידות על הקמת המשפחה ערב הכיבוש הנאצי. ועוד מסמכים חשובים בהם מסמך מתחילת המלחמה מענה לבקשת אשתו ויכנה כגן על בקשתה לקבל את תעודת הלידה שלה מפולין, במסמך היא נענתה שאין באפשרותם ליצור קשר עם המרדים בפולין בשל המלחמה.  תיק חסיד אומות העולם של הכומר ג'וזף בורדון בארכיון ”יד ושם” מתבסס בעיקרו על עדויות הצלת משפחת גוטווירט. ארכיון זה חושף נדבך נוסף בפעילותו המחתרתית, ומציג תיעוד פיזי נדיר של זיוף מסמכי כנסייה למטרות הצלה – פרקטיקה אשר לרוב לא הותירה עקבות ארכיוניים בשל הצורך להשמיד ראיות מפלילות. פעילותו של חסיד אומות העולם, הפסטור ג'וזף בורדון (מחוז לוזר), כפי שנחשפת בארכיון זה, מהווה מופת של אומץ לב,   בורדון לא הסתפק במתן מסתור פסיבי, אלא נקט ביוזמה התקפית ומסוכנת של זיוף מסמכים רשמיים, כשהוא מנפיק תעודות טבילה רטרואקטיביות כדי להעניק לילדים יהודים חסינות. גבורתו הגיעה לשיאה בנכונותו להמר על חייו שלו מול הגסטפו בכתיבת הצהרת כזב רשמית לרשויות הכיבוש עבור ד”ר אייזנשטדט העצור. המצוד המתהדק באזור העמיד גם אותו בסכנה מיידית; ואכן,