ארכיון  מסמכים ומכתבים חשובים - פולמוס "הכפיה החילונית" בהתיישבות התימנים בכפר עמקא בגליל, בראשית שנות ...

ארכיון  מסמכים ומכתבים חשובים - פולמוס "הכפיה החילונית" בהתיישבות התימנים בכפר עמקא בגליל, בראשית שנות המדינה

עשרות מכתבים, מסמכים ותעודות בנוגע ל"כפיה החילונית" בכפר עמקא, מצד המדריכים שהתמנו על ידי הממסד, נגד התימנים תושבי המקום שהעזו להתעקש לשלוח את בניהם לחינוך של 'אגודת ישראל', בניגוד למה שרצה הממסד. 

בין המסמכים:

מכתב בכתב יד מאנשי כפר עמקא אל ראש ממשלה ושרי ישראל. א' סיוון תש"י. "הח"מ בא לפנינו מר פנחס... [ואמר]: תשמעו חברים אתם תעזבו את הכפר ותסתלקו ממנו כשיבואו האוטומובילים תכף אז טוב לכם. ואם לא, אז אנחנו נעשה לכם מלחמה...", "ועכשיו הם מבקשים להוציא אותנו מהכפר, שהלא חרשנו וזרענו והם מתחילים לקצור... בשביל שאנחנו מלמדים את ילדינו תנ"ך אצל מורים מאגודת ישראל.... עכשיו בבקשה מכם שתכשירו א המצב החיים שלנו לפי שאנחנו עכשיו נדודים כיענים במדבר". נזכרים שמות חברי הוועד. 

מכתב ארוך ומעניין, בכתב יד, על ועדת הבדיקה שהקים משרד החינוך כדי לטפל בתלונות התימנים תושבי המקום.

אוסף מסמכים ומכתבים בנוגע למניעת כניסת המוהל יעקב פלרסהיים לכפר עמקא (המדריך שהופקד על התושבים מנע ממנו להיכנס). כולל מכתב הנושא את חתימתו, והעתק מכתב מדוד בן גוריון על נושא זה. תש"י  (1950)

מסמך בכתב יד מרובע ונאה, "התנכרות מר נחום חבינסקי מדריך עמקה, גליל מערבי". "נמנענו חינם מהעבודה ומהכסף המגיע לנו בלי עלינו אשמה... רק עבור השתייכותנו בחינוך לאגודת ישראל... ועכשיו אנחנו מודיעים בזה לכל עם ישראל ... שאנחנו נמצאים בלי עבודה ובלי כסף... לפי שהמדריכים שלנו וכל המטפלים בנו כמדומה לנו שהם חושבים אותנו כחיות השדה ... ולא ידענו למה נגרע חלק המחנכים את ילדיהם בחינוך החרדי בעמקה משאר תושבי א"י". חתומים (בכתב ידם?) ארבעה חברי וועד עמקה.

מכתב אל ראש ממשלת ישראל מר דוד בן גוריון ושרי ישראל. י"ד תמוז תש"י. בעניין התלונה הנ"ל. חתום כנ"ל בידי חברי הוועד.

העתקים (במכונת כתיבה) של מכתב כאוב ונרגש מאת וועד תושבי עמקה אל ראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון, בו הם זועקים: "... למה נגרע חלקנו משאר תושבי ישראל שכל אחד יכול לחנך את ילדיו כמו שהוא רוצה, ואותנו מאלצים על ידי איומים ולחץ חזק מאוד לשלוח את ילדינו לבית הספר שיביא את ילדינו לידי כפירה". ט"ז בסיוון תש"י. 

רקע

עַמְקָה הוא מושב בגליל המערבי ליד הערים נהריה ועכו השייך למועצה אזורית מטה אשר. היישוב הוקם בשנת 1949 על ידי עולים מתימן. זהו יישוב העולים הראשון באזור.

בכפר הוקם בית ספר של הפשט הדתי ולצידו בית ספר של אגודת ישראל בשם "אחיעזר". על פי טענת תושבי המקום, מדריכי הכפר שלא היו מרוצים מקיום בית הספר ה"מפלגתי" של אגודת ישראל, איימו על 64 משפחות מבין העולים מתימן, שעמדו על כך שבניהם יקבלו חינוך חרדי, שהם לא יקבלו עבודה, טיפול רפואי או יכולת לרכוש מזון בצרכנייה. כן נטען שנעשה ירי הפחדה כלפי מורים ותלמידים. ועדת בדיקה של משרד החינוך חקרה את העניין אך לא פרסמה את מסקנותיה. כ-20 משפחות עולים שהתעקשו על חינוך חרדי גורשו מהמושב בתחילת מאי 1950.

תלונות ההורים עלו במאי 1950 בכנסת. ראש הממשלה ענה ביוני 1950 שתושבי הכפר עייפו מהמאבק בין שני בתי ספר דתיים ובקשו למנות מורים תימנים משלהם. בבית הספר של הפשט הדתי הסכימו לכך ובבית הספר של אגודת ישראל סירבו. על כך כתבו בשערים שרוב תושבי הכפר נענו לאיומים בדלית ברירה. אולם הסכסוך לא שכך ושוב בנובמבר 1950 עלתה זעקת ההורים על שמונעים מהם חינוך חרדי. בינואר 1951 נחתם הסכם על פינוי המשפחות המעוניינות בחינוך חרדי מעמקא והעברתם למקום אחר.

 הסכסוך המר הותיר צלקות עמוקות אצל כל המעורבים, וביטא את המתח שבין החרדים לבן הממסד, ובמיוחד בין העולים החדשים מתימן, שומרי המצוות, לבין הרוח שרצתה אז ממשלת ישראל להנחיל להם בכוח.