בידספיריט | אוצר בלום! חיבורים ומכתב בכתב

אוצר בלום! חיבורים ומכתב בכתב ידם של גאוני מרקש  אסופת חיבורים בכתב יד גאוני ק”ק מרקש, ומכתב בכתב יד חתום על ידי המקובל הגאון רבי שלמה איזנקוט והגאון רבי מוסא וחיון דייני מראכש. פירוט החיבורים בכרך: א.  חמישה חידושים על פירושי רש”י בפרשת בראשית, בכתב ידו של  רבי שלמה אוזנקוט. בסוף אחד החידושים חתם בשמו המלא, ובסוף שני חידושים נוספים חתם בראשי תיבות: ש”א. שני דפים (כתובים משני צידיהם). ב.   חידושים על מסכת קידושין בכתב יד. כפי הנראה המחבר והכותב הוא רבי יוסף פינטו ממארכאש. 12 דפים (כתובים משני צידיהם). ג. חיבור ארוך - מפתחות לתלמוד הבבלי, בכתב יד. לפי בדיקתנו לא נדפס. 29 דף (כתובים משני צידיהם).  ד. שריד מחיבור מפתחות על התלמוד. 4 דפים (כתובים משני צידיהם). ה.   חיבור כללי הגמרא 'מבוא התלמוד' לרבי שמואל הנגיד. לא נבדק האם ישנם שינויים מהנדפס. 17 דף (כתובים משני צידיהם). ו. כללי הש”ס ורש”י, מלוקטים מספרים שונים. 4 דפים כתובים משני צידיהם. ז. כללים בעניין י”ג מידות שהתורה נדרשת בהן. 13 עמודים. ח.   מכתב בכתב יד, חתום על ידי רבי מוסא וחיון ו רבי שלמה אוזנקוט . תולדות הצדיקים הגאון המקובל רבי שלמה אוזנקוט זצ”ל (תק”כ בערך - תק”פ) היה מגדולי דייני מראכש, וכיהן כראש ישיבה בעיר. חתום על פסקי דינים רבים, חלקם הובאו בספרי חכמי דורו. בישיבתו למדו בין השאר את פירוש הרא”ם על פירוש רש”י, ורבי שלמה מסר לתלמידיו ביאורים לפירוש הרא”ם. סמוך לשנת תקס”ד, התמנה לדיין בבית דינו של רבי שלמה אסבאג. כיהן לצד חביריו הדיינים, ובהם רבי מוסא בן דוד וחיון. חלק מחידושיו וכתביו נדפס בכתבי עת וקבצים תורניים.  הגאון המקובל רבי מוסא בן דוד וחיון (תק”כ בערך - תקע”ז). התמנה לראשות הישיבה, שאז מנתה כשלש מאות תלמידים. בין תלמידיו נמנו רבי משה רוזיליו ורבי יהודה אלמליח. סמוך לשנת ה'תקס”ב התמנה לדיין בבית הדין של העיר. כמו כן עמד רבי מוסא בקשר הלכתי עם שד”רים שונים. וכן היווה כתובת לשאלות בנושאי קבלה בקרב חכמי מרקש. מצאצאיו ידועים רבי ראובן פינטו, ורבי מסעוד קורקוס - מחכמי העיר. רבי יוסף פינטו, מחכמי מרקש. בחרדת קודש התייחסו אליו חכמי מרקש, ובכתב המלצה שנתנו לאחד מצאצאיו, תיארוהו כך: ”הצדיק העניו, הרב הכולל... המלומד בניסים, אשר אור תורתו זורחת בכל העולם, חסידא קדישא ופרישא, אשר יצק מים על ידי אליהו הנביא... שמו כשם רבו הרי”ף זיע”א, אדוננו מורנו כמוהר”ר יוסף פינטו”. ככל הנראה נמנה בין דייני העיר, וישנו פסק דין מרבני מרקש משנת תקמ”ח שהוא בין החותמים עליו. היה מלומד בניסים, ותורתו התפרסמה בעולם דרך חיבוריו הרבים, שאבדו במשך הזמן. נותרו ממנו כמה כתבי יד בהלכה ובקבלה.