בידספיריט | סגולה: קש (שטרוי) עליו עמד

סגולה: קש (שטרוי) עליו עמד האדמו”ר רבי אהרן מבעלזא זיע”א ביום הכיפורים תשט”ז. - חפץ של קדושה. מנהגם של אדמו”רי בעלזא לדורותיהם היה להניח למרגלותיהם קש (באידיש: שטרוי) ביום הכיפורים, עליו נהגו לעמוד משך תפילות היום, לאחר סוף היום הקדוש היו החסידים מצטופפים לחטוף מהקש ולו חתיכה קטנה מהמצע עליו עמד צדיק ביום הקדוש ביותר בשנה ועבד את בוראו, כסגולה לשמירה וקדושה. לפנינו חתיכה מהקש עליו עמד הצדיק הקדוש רבי אהרן מבעלזא זיע”א. מקור סגולת השטרוי [קש]: ראשית המנהג נבע מחמת הצינה מהסיבה הפשוטה שעמדו להתפלל ללא מנעלים, וכן להשתחוויות יום הכיפורים, כמופיע בפוסקים (דרכי משה סי' תרכ”א סק”ו בשם ה'מרדכי') דנוהגין ליתן עשבים בבית הכנסת להפסיק בינו לבין הרצפה משום דאסור לשטוח אפיים ארצה. בימי מלחמת העולם הראשונה נחלה האדמו”ר רבי מרדכי מבילגוריא בנו של האדמו”ר רבי ישכר דב מבעלזא, ומצבו היה מסוכן מאד, בצאת יום הכיפורים בא אביו לבקרו והביא עמו חופן מן התבן עליו ניצב בעבודת היום הקדוש, וכך אמר: ”הא לך מן התבן הזה בידיך, הנח אותו תחת הכר שלמראשותיך, אני תפילה שיהיה לך רפואה שלימה” באורח פלא סרו ממנו החולי והמכאוב והוא קם על רגליו, מיני אז החלו חסידים לחטוף מן התבן עליו עמד הרבי ביו”כ. (עפ”י צנצנת המן כרך ב עמוד קז). האדמו”ר הקדוש רבי אהרן רוקח מבעלז [תר”מ-תשי”ז]: בנו של האדמו”ר רבי יששכר דוב (המהרי”ד) מבעלז ונכדו של האדמו”ר רבי יהושע מבעלז. צדיק פלאי אשר גדולי האדמורי”ם בדורו סרו למרותו. נודע בהנהגותיו בקדושה ובטהרה מתוך פרישות מופלגת במיעוט אכילה ומיעוט שינה, עד שכונה ”אהרן קדוש השם”. נחשב כאחד מגדולי האדמו”רים, ואמרו עליו שגם אילו היה בדורות קדומים היה נחשב לחידוש. מילדותו נודע בקדושתו הרבה ועמלו בתורה ובחסידות. נודע כאיש מופת פלאי הסוכה ברוח הקודש. מצב טוב. נתון במעטפת למינציה.