Special notebook: a petition from the Ashkenazi community in Cairo against the dismissal of Rabbi Aharon ...

Special notebook: a petition from the Ashkenazi community in Cairo against the dismissal of Rabbi Aharon Menachem Mendel Baharan, the man of vision and action

A handwritten notebook with dozens of signatures of Cairo Jews against the removal of Rabbi Menachem Mendel Baharan. 1905.

At the top of each page in the notebook is the following text:

"וויר אונטער צייכינטע בעשטעטיגען דאס הרב רבי אהרן מנדל בהר"ן הכהן יחי' זאל בלייבען היר אללעס ראבינער פ'יר קהל אשכנזים"

[=The undersigned confirm that Rabbi Aharon Mandel should remain Rabbi].

Below this inscription appear on each page the signatures of the members of the Ashkenazi community in Cairo.

Rabbi Mandel HaCohen, born in Tiberias, was accepted in the year 1894 as Rabbi and in the Ashkenazi congregation in Cairo, Egypt, and his name became known throughout Egypt as a wonderful Torah genius.

In 1901 he began his work in founding a general orthodox rabbinical committee, which would unite all the jewish rabbis of in the countries of the world. For this purpose he managed to organize a large assembly of rabbis in Krakow in 1903, which made a great impression. In the same year he also published his book 'Knesset chachamim' on this matter, and in 1904 he published the second part of this book.

In 1911 he published a pamphlet entitled 'Semikhat Chachamim', in which he called for the renewal of the Sanhedrin, and in 1913 he published his book 'Sefer Ha'aguda' - about the rabbinic association.

Throughout this long period, during which Rabbi Mendel HaCohen steers and leads his congregation with great dedication, and at the same time works tirelessly for the hugely ambitious project of uniting all the jewish rabbis from the ends of the earth, opposition arose in front of him on the part of some elements in the community.

Several people from the leaders of the Ashkenazi community in the city stood up and asked to remove him from his position.

What bothered them was the breadth of the view and the magnitude of the vision of Rabbi Mandel HaCohen. His closeness to the Sephardic sages, the way in which he combined the customs of Spain and Ashkenazic customs in his answers, as well as his agreement to the establishment of a joint slaughtering committee for all Jews in Cairo, caused controversy against him. The war against him was strong and persistent, and indeed several years later, in the year 1917, the rabbi was reluctantly removed from his position, under the pressure of several gentlemen from the Ashkenazi community.

However, a large percentage of the members of the Ashkenazi community in Cairo supported the rabbi with all their heart and soul, and sided with his holy and great path, and a sign of this is the register in front of us, signed by many members of the community, calling for the rabbi to remain in his position.

At that time Rabbi Kook, rabbi of Jaffa and a friend of Rabbi HaCohen, sent a letter to Rabbi Frumkin, editor of "Havazelet", regarding the dispute, and wrote in it:

"I say openly, that a great and holy duty rests on the leaders of the above-mentioned community, to restore their honor to their rabbi, and to properly reconcile their rabbis" .

In 1927 he immigrated to Israel, and settled in the city of Haifa.

Rabbi Aharon Mendel HaCohen died on the 8th day of Cheshvan 1927, and was laid to rest in the city of Haifa.

During his life he authored and published several halachic books.

After his death, the book 'Yad Re'em' was published, in which his writings were compiled: sermons, responsa and morals.

The notebook includes 12 pages, of which 6 are written and signed. A total of 126 signatures appear in it.

21/14.5 cm.

Good condition-. Slight tears. fold marks.

פנקס מיוחד: עצומה מאת קהילת האשכנזים בקהיר נגד פיטורי רבם רבי אהרן מנחם מנדל בהר"ן זצ"ל, איש החזון והמעש

פנקס בכת"י עם עשרות חתימות של יהודי קהיר נגד הדחת רבם רבי מנחם מנדל בהר"ן הכהן. תרס"ה [1905].

בראש כל דף בפנקס מופיע הטקסט הבא:

"וויר אונטער צייכינטע בעשטעטיגען דאס הרב רבי אהרן מנדל בהר"ן הכהן יחי' זאל בלייבען היר אללעס ראבינער פ'יר קהל אשכנזים [החתומים מטה מאשרים שרבי אהרן מנדל מהכהן צריך להישאר רב] עד ובל"ג פה קיירה מצרים ח"ש ביום ט"ו סיון התרס"ה 18 טען יוני 1905 קיירה".

מתחת לכיתוב זה מופיעות בכל דף חתימות של בני הקהילה האשכנזית בקהיר.

רבי מנדל הכהן, יליד טבריה, התקבל בשנת תרנ"ד כרב ואב"ד בקהל האשכנזים בקהיר שבמצרים, ושמו התפרסם ברחבי מצרים כולה כגאון מופלא בתורה.

בשנת תרס"א (1901) החל בעבודתו בייסוד אגדת רבנים אורתודוקסיים כללית, אשר תאגד ותאחד את כל רבני ישראל שבארצות תבל. לתכלית זו הצליח לארגן אספת רבנים גדולה בקראקא בשנת תרס"ג, אשר עשתה רושם גדול. באותה שנה הוציא לאור גם את ספרו 'כנסת חכמים' בעניין זה, ובשנת תרס"ד (1904) הוציא לאור חלק שני לספר זה.

בשנת תרע"א (1911) הוציא לאור קונטרס בשם 'סמיכת חכמים', ובו קרא לחידוש הסנהדרין, ובשנת תרע"ג (1913) הוציא לאור את ספרו 'ספר האגודה' - על אגודת הרבנים.

בתוך כל התקופה הארוכה הזו, שבה רבי מנדל הכהן מנווט את עדתו ומנהיגה במסירות רבה, ולצד זה פועל ללא לאות לפרויקט השאפתני האדיר של התאגדות כל רבני ישראל בקצוות תבל, צצה מולו התנגדות מצד כמה גורמים בקהילה.

קמו כמה אנשים ממנהלי העדה האשכנזית בעיר וביקשו להדיחו מתפקידו.

מה שהפריע להם, היה רוחב השקפתו וגודל חזונו של הרב מנדל הכהן. קרבתו לחכמי הספרדים, האופן בו שילב בתשובותיו את מנהגי ספרד ומנהגי אשכנז, כמו גם הסכמתו להקמת ועד שחיטה משותף לכלל היהודים בקהיר, גרמו למחלוקת נגדו. המלחמה נגדו הייתה חזקה ועיקשת, ואכן כעבור מספר שנים, בשנת תרע"ז, הועבר הרב מתפקידו בעל כורחו, בלחץ כמה גבירים מהקהילה האשכנזית.

ברם, אחוז גדול מבני הקהילה האשכנזית בקהיר, תמכו ברב בכל לב ונפש, וצידדו בדרכו הקדושה והגדולה, ואות לכך הוא הפנקס שלפנינו, עליו חתומים רבים מבני הקהילה, הקוראים להשאיר את הרב בתפקידו.

באותה תקופה שלח הראי"ה קוק, רבה של יפו וידידו של הרב הכהן, מכתב אל רי"ד פרומקין, עורך "החבצלת", בעניין המחלוקת, וכך כתב בו:

"הנני אומר בגלוי, שחובה גדולה וקדושה מוטלת על מנהיגי העדה הנ"ל, להשיב לרבם הרה"ג רא"מ נ"י את כבודו, ולפייסו כראוי ברבים, אם הם חפצים לצאת ידי שמים. וידעו שצורבא מרבנן קוב"ה תבע ביקריה".

בשנת תרפ"ז (1927) זכה ועלה לארץ ישראל, והתיישב בעיר חיפה.

רבי אהרון מנדל הכהן נפטר ביום ח' בחשוון תרפ"ח (1927), ומנוחתו כבוד בעיר חיפה.

במהלך חייו חיבר ופרסם מספר ספרים הלכתיים.

לאחר פטירתו יצא לאור הספר 'יד רא"ם', ובו כונסו כתביו: דרשות, שו"ת ומוסר.

הפנקס כולל 12 דף, מתוכם 6 כתובים וחתומים. סה"כ מופיעות בו 126 חתימות.

21/14.5 ס"מ.

מצב: טוב-. קרעים קלים. סימני קיפול.