Important letters from the Gaon Rabbi Yosef Naftali Stern, the editor of the Hatam Sofer's writings, to the ...

Important letters from the Gaon Rabbi Yosef Naftali Stern, the editor of the Hatam Sofer's writings, to the co-editor Rabbi Shmuel Ashkenazi

Three volumes of Hatam Sofer's Chidushim: 1. Genesis, 1958. 2. Exodus, 1958. 3. Leviticus, 1959.

Inside the volumes are letters received by Rabbi Shmuel Ashkenazi from the compiler of the books, Rabbi Yosef Naftali Stern, who married the granddaughter of the Hatam Sofer. From these letters it is revealed that R. Ashkenazi significantly assisted in the editing and proofreading of the books.

A. A long letter (one page written on both sides), from the month of Tevet 1959, in which there are three questions about the editing of the book Hatam Sofer on the Torah Part III and other books from the Hatam Sofer collections. Section 3, which takes up most of the letter, deals with the complex relationship between Rabbi Ber Oppenheim, from the Maskilim of Pressburg, and the Hatam Sofer. Rabbi Oppenheim was in correspondence with the Hatam Sofer. Rabbi Oppenheim published his Torah innovations in the responsa called 'Mei Be'er'. Among other things, he challenged some of the strict rulings of the Hatam Sofer. "The Hatam Sofer knew what was in it, and it is known to all scholars that the Hatam Sofer said about him when his book "Mei Be'er lo nishteh" (from the letter in front of us).

B. Six letters of thanks written by Rabbi Stern to Rabbi Ashkenazi, for his help in publishing the Hatam Sofer writings. "And the small amount will be pledged to him for his help, in the hope that soon I will bother him for the third part and more..." In one of them he writes: "I received the preface and the introduction today for a first proofreading, and after the pagination I will be allowed to send it to his honor. Please enjoy this small amount laid out here with heartfelt thanks."

C. A special letter in a personal style, from Rabbi Stern to Rabbi Ashkenazi. 1958

D. A handwritten page: "Sermons of the Sages and the like in the manuscript of the Hatam Sofer that I did not find" - ten quotations and proverbs. The page is not signed.

*Attached to one of the volumes are two printed pages, including comments by Rash Ashkenazi on things brought by the Hatam Sofer.

Rabbi Yosef Naftali Stern (1888 1971) was the head of the Pressburg Yeshiva in Jerusalem and a member of the Council of Torah Elders. The editor and main publisher of the writings of Hatam Sofer.

Born in the city of Ilok in the Austro-Hungarian Empire, the son of Rabbi Asher Anschel and Esther Stern. He studied in Ilok with the local rabbi, Rabbi Pinchas Steiner, and with Rabbi Yeshayahu Zilberstein, rabbi of Weitzen, author of "Maa'sai La'melech". After that he studied at Rabbi Yosef Zvi Dushinsky's yeshiva in Galanta and was one of his close students.

Married to Reizel, daughter of Rabbi Shlomo Alexandri Schreiber-Sofer of Sirat, son of Rabbi Shimon Sofer of Karaka, son of the 'Hatam Sofer'. After his marriage he lived in Sirte. He was close to the Rebbe Rabbi Yisrael Hagar of Vizhnitz and his son Rabbi Baruch Hagar, who was Rabbi of Sert at the time. He was a member of the rabbinical committee of the "Beit Ya'akov" network for girls in Bukovina. His father-in-law bequeathed him a treasure trove of Hatam Sofer's writings, from which he published at the same time the books "Sermons of Hatam Sofer".

After the war he settled in Ared. In 1948 he immigrated to Israel, and with him the writings of the Hatam Sofer. A short time after his immigration to Israel he was appointed head of the Pressburg Yeshiva in Jerusalem, and after a period he was added to the Council of Torah Elders, where he served as a member until his death.

During his time in Israel, he devoted himself to the editing and publishing of the writings of Hatam Sofer. After realizing that his Torah position as head of the Pressburg yeshiva was harming his Torah-literary work, he consulted Rabbi Dov Berish Weinfeld and he ordered him to leave his Torah position and focus on publishing the writings of Hatam Sofer. He was a Genius in the Hatam Sofer doctrine and served as a central address for scholars and researchers who dealt with the subject.

מכתבים חשובים מאת הגאון רבי יוסף נפתלי שטרן, מהדיר כתבי מרן ה'חתם סופר', אל המגיה והשותף בעריכה הרב שמואל אשכנזי

שלושה כרכים של חידושי חתם סופר: 1. בראשית, תשי"ח. 2. שמות, תשי"ח. 3. ויקרא, תשי"ט.

בתוך הכרכים מצויים מכתבים שקיבל ר' שמואל אשכנזי מאת המהדיר של הספרים, רבי יוסף נפתלי שטרן זצ"ל, אשר נשא לאשה את נכדת המחבר החת"ס. מתוך מכתבים אלו מתגלה שר"ש אשכנזי סייע משמעותית בעריכה ובהגהת הספרים.

א. מכתב ארוך (דף אחד כתוב משני צידיו), מחודש טבת תשי"ט, ובו שלוש שאלות על ענייני עריכת הספר חתם סופר על התורה חלק ג' וספרים נוספים מחיבורי החת"ס. סעיף ג', התופס את רובו של המכתב, עוסק ביחסים המורכבים שבין רבי בער אופנהיים, ממשכילי פרשבורג, לבין החתם סופר. ר"ב אופנהיים עמד בקשרי מכתבים עם החת"ס. את חידושי התורה שלו פרסם ר"ב אופנהיים בשו"ת הנקרא 'מי באר'. בין היתר ערער על כמה מפסקיו המחמירים של החת"ס. "החתם סופר ידע מה בתוכו, וידוע לכל ת"ח שאמר עליו הח"ס כשיצא ספרו "מי באר לא נשתה" (מתוך המכתב שלפנינו). הרב שטרן כותב בהקשר לכך: "אחד מידידי גאון מובהק אמר לי שלא היה כדאי אפילו לטפל בדבריו, כיוון שרואים שפלפל לקנתר", ובכל זאת נצרך הרב שטרן להזכיר את ר"ב אופנהיים, ולכן שואל בעצתו של ר"ש אשכנזי כיצד להזכיר בספר את ר"ב אופנהיים בצורה נכונה.

ב. ששה מכתבי תודה שכתב הרב שטרן לר"ש אשכנזי, על עזרתו בהוצאת כתבי החת"ס. "ויערב לפניו הסכום הפעוט בעד עזרתו, בתקווה שבקרוב אטריחו בעד החלק השלישי ועוד...". באחד מהם כותב: "ההקדמה והמבוא קיבלתי היום להגהה ראשונה, ואחרי העימוד ארשה לי לשלוח ליד מעכ"ת. יערב נא לפניו הסכום הקטן המונח פה עם תודה לבבית". תשי"ח-תשי"ט.

ג. מכתב מיוחד בסגנון אישי, מאת הרב שטרן לר"ש אשכנזי, בו מספר: "ארשה לי לבקש לשים עין עיונו על תשעה עמודים שהנני שולח... במקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, תקוותי שלא הארכתי יותר מדאי, ואולי ההוקרה הגדולה לזקני ע"ה משכה עטי, הלא לכן הנני רוצה לשמוע חוות דעתו, ומעכ"ת נ"י מכיר כבר דרכי... תקוותי שמעכ"ת יתאמץ ... וגם לכבוד זקנתי ע"ה בת גדולים לגמור במוקדם האפשרי...". תשי"ח.

ד. דף בכתב יד: "דרשות חז"ל וכדומה בכת"י של החת"ס שלא מצאתי" - עשרה ציטוטים ופתגמים, למשל: "משה רבינו נענש על שאמר כה אמר אחיך ישראל". הדף לא חתום.

*מצורפים באחד הכרכים שני דפים מודפסים, ובהם הערות של ר"ש אשכנזי על דברים שמביא החת"ס.

הרב יוסף נפתלי שטרן (תרמ"ח, 1888 - י"ד באב תשל"א, אוגוסט 1971) היה ראש ישיבת פרשבורג בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה. המהדיר והמוציא לאור הראשי של כתבי החתם סופר.

נולד בעיר אילוק שבאימפריה האוסטרו-הונגרית, בנם של הרב אשר אנשל ואסתר שטרן. למד באילוק אצל הרב המקומי הרב פנחס שטיינר ואצל הרב ישעיהו זילברשטיין, רבה של ווייטצן, בעל "מעשי למלך". לאחר מכן למד בישיבתו של הרב יוסף צבי דושינסקי בגלנטה והיה מתלמידיו הקרובים.

נישא לרייזל, בת הרב שלמה אלכסנדרי שרייבר-סופר מסירט, בנו של הרב שמעון סופר מקראקא, בנו של ה'חתם סופר'. לאחר נישואיו התגורר בסירט. היה מקורב לאדמו"ר הרב ישראל הגר מויז'ניץ ובנו הרב ברוך הגר, שהיה אז רבה של סערט. היה חבר בוועד הרבנים של רשת "בית יעקב" לבנות בבוקובינה. חמיו הוריש לו אוצר בלום של כתבי החתם סופר, ומתוכם הוציא לאור באותה תקופה את ספרי "דרשות החתם סופר".

לאחר המלחמה התיישב באראד. בשנת תש"ח (1948) עלה לישראל, ועמו כתבי החתם סופר. תקופה קצרה לאחר עלייתו לישראל התמנה לראשות ישיבת פרשבורג בירושלים, וכעבור תקופה צורף למועצת גדולי התורה, בה שימש כחבר עד פטירתו.

בשבתו בישראל התמסר לההדרת והוצאת כתבי החתם סופר. לאחר שנוכח כי משרתו התורנית כראש ישיבת פרשבורג פוגעת בעבודתו הספרותית-תורנית נועץ ברב דב בריש וידנפלד והוא פסק לו לעזוב את משרתו התורנית ולהתמקד בהוצאת כתבי החתם סופר. היה בר סמכא בתורת החתם סופר ושימש כתובת מרכזית לתלמידי חכמים וחוקרים שעסקו בנושא.