בידספיריט | חומשים עם פירוש המלבי”ם -

חומשים עם פירוש המלבי”ם - הגהות רבות בכתב ידו של רבי אפרים סאמונוב, תלמידו מקורבו של רבי חיים מבריסק - ורשה, 1890-1875 חומשים בראשית, ויקרא, דברים, עם ביאור רש”י, התרגום והמלבי”ם. ורשה, 1890-1875.  כרך ויקרא נדפס בשנת 1875, בחיי המחבר.  בשערי הכרכים חתימותיו וחותמותיו של רבי אפרים סאמונוב זצ”ל.  בכרך ויקרא יש כעשרים הגהות עיוניות בכתב ידו. כמה מהן מעט קצוצות בשוליהן. על אחת העביר קו מחיקה. לפי צורת הכתב ניכר שלעיתים הוסיף נופך חדש בהערה שכתב בעבר.  אחת ההערות מתייחסת לשאלה הידועה על פירוש המילה 'גר' בתורה, על פי הפשט ועל פי דברי חז”ל. מצב טוב, בלאי אופייני לחומשים.  תולדותיו הגאון רבי אפרים סאמונוב זצ”ל נולד בה' בסיוון תר”ך בפילטן. אביו, רבי גרשון מנחם (מנדל) סמונוב, בנו של רבי מרדכי אורי סמונוב (שהיה רבן של כמה ערים בקורלנד). בגיל חמש עשרה גלה למקום תורה לישיבת וולוז'ין ובה למד שלוש שנים. נודע שם כאחד מהתלמידים המובחרים, ומהמקורבים לרבי חיים סולובייצ'יק, אשר הרבה להלל על שכלו הישר והבנתו העמוקה. במשך הזמן נעשה כבן ביתו של הגרח”ס ואיש סודו. לא היה איש שעמד במחיצתו של הגרח”ס כמו רבי אפרים, באותו זמן. היה מקורב מאוד גם לאביו רבי יוסף דב סולובייצ'יק בעל 'בית הלוי' ונהג לרשום את שיעוריו, והרי”ד אהב את סיכומיו יותר מסיכומי התלמידים האחרים. לאחר חתונתו ישב במוסקבה, עיר רבנותו של חמיו - רבי חיים ברלין, ושם המשיך בלימודיו ועסק במסחר. לבקשת חמיו, דחה הצעת רבנות במקום אביו בווינדוי, והמשיך בעסקיו. דודו, הרב אליהו אהרן מילייקובסקי שחי בתקופה זו בוולוז'ין, סיפר כי בשנים אלו דיווח לו הנצי”ב מוולוז'ין מספר פעמים בשמחה גלויה על הידרדרות עסקיו של סמונוב, בעל נכדתו. לדבריו, כשרונותיו וידיעותיו מועידות אותו להיות רב גדול, אבל כספו לא מאפשר לו להיפנות לזה. ואכן, בשלב מסוים איבד רבי אפרים סמונוב את כל כספו וחזר לוולוז'ין להמשך לימודיו למשך ארבע שנים. הוא מילא כרסו בש”ס ופוסקים ולא מש מתוך אהלו של רבי חיים סולובייצ'יק, אשר היה מכין את שיעורו יחד עם יחידי סגולה מן תלמידי הישיבה, ובהם היה רבי אפרים. בשבתו בישיבת וולוז'ין בתקופה זו ניהל את תכתובות הנהלת הישיבה מול משרד ההשכלה בפטרבורג שדרש להכניס לימודי חול לתוכנית הלימודים בישיבה. סמונוב שהתבטא היטב ברוסית, ניסח יחד עם רבי חיים סולובייצ'יק את עמדת הישיבה ואת מכתבי השתדלנות שניסתה הנהלת הישיבה להפעיל. בשנת תר”ן (1890) נבחר לכהן כרבה של העיר יאקובשטאדט, קורלנד. בשנת תרנ”ז התפנה שוב כיסא רבנותם של אביו וסבו בעיר וינדוי, והוא עבר לכהן ברבנות עיר זו. ארבעים שנה נשא במשא הרבנות. שמו התפרסם בעולם הישיבות הליטאי של טרום מלחמת העולם השנייה, ומרחבי העולם הפנו אליו שאלות בהלכה. קונטרס מחידושי תורתו שהוציא לאור בנו נקרא בשם ”הכהן הגדול והסגן” חולל רעש גדול בעולם הלומדים. למרות טרדותיו בענייני הציבור והכלל היה מתמיד גדול בלימודיו, וכמעט שלא פסק פומיה מגירסא. ניסיונותיו לעלות לארץ ישראל לא צלחו, מסיבות שונות. לאחר שחלה במחלתו האחרונה, עשה ניסיון אחרון ואף הצליח לקבל אשרה לעלייה, אולם היא הגיעה אליו כחודש לפני פטירתו, כאשר מצבו האנוש כבר לא אפשר נסיעה קשה כזו. בכ”ג בסיוון תרצ”ב (1932) נפטר הרב אפרים סמונוב בריגה. (הדברים מבוססים על המאמר 'ציון לנפש חיה', מאת רבי אהרן אליהו מילייקובסקי, אשר נדפס בסוף ספרו שו”ת אהלי אהרן חלק שני (עמ' רב ואילך).