בידספיריט |  סיפור מיוחד במינו! נתיב הישר

 סיפור מיוחד במינו! נתיב הישר - ורשה, תרל”ט - הקדשה נאה מאת רבי חנוך ארנטרוי לידידו מנוער רבי שמעון צבי דייטש 'אבי היתומים' מפיורדא, בתקופה בה למדו בישיבת ה'כתב סופר' בפרשבורג - הגהות עיוניות בכתב ידם, והכנה לחיבור משותף פרי עטם! נתיב הישר. מאמרים מהש”ס בסדר א”ב, לרבי צבי הירש פרלמן מירושלים. ורשה, תרל”ט, מהדורה יחידה. בדף הפורזץ חתימה בעיפרון, של רבי ”חנוך עהרענטרייא הכהן” אב”ד מינכן שבגרמניה. מתחתיה הקדשה נאה בכתב ידו של רבי חנוך עהרנטרוי - ”נתון לאהבה אות ביום שלוח מנות, להבחור המופלא... מו”ה שמעון צבי דייטש, מגנצא תרמ”ד לפ”ק”. השניים למדו יחדיו בישיבת פרשבורג. רבי שמעון צבי דייטש, מגאוני גרמניה, כיהן ברבנות בכמה ערים ובתוכן פיורדא. פולמוס פינוי הקברים - עמדתם המשותפת של הרב עהרנטרוי והרב דייטש בשנת תרס”ג (1903) התעורר פולמוס הלכתי בקרב יהדות גרמניה בפרט, והדיו הגיעו לרבי העולם היהודי. על השולחן עמדה שאלת פינוי קברים בעקבות סלילת כביש בעיר אלטונה שבגרמניה. רבה של העיר, הרב מאיר לרנר זצ”ל, פרסם קונטרס ובו שתי תשובות הלכתיות, בעניין פינוי קברים, ובעניין קבורת אפרם של הנשרפים שציוו לשרוף את גופם לאחר מותם. הרב לרנר שלח את חיבורו לרבנים רבים וביקש לשמוע את דעתם. הרב חנוך ערנטרוי אב”ד מינכן קרא את פסקיו של הרב לרנר והתנגד להם (בכך הלך בעקבות חותנו אב”ד המבורג). הוא הדפיס קונטרס ”חקר הלכה” - ”תשובה על העלים שהדפיס הרב ד”ר לערנער אב”ד דק”ק אלטאנא” (מינכן תרס”ד). שנה לאחר מכן (תרס”ה) הדפיס הרב לרנר את הספר 'חיי עולם' המכיל עשרות מכתבי תשובה שקיבל מרבנים מכל רחבי העולם שהסכימו לדבריו. חלפו שנתיים, ובשנת תרס”ח נחלץ  הרב שמעון דייטש לעזרת ידידו של הרב עהרנטרוי, ופרסם את הספר 'אור האמת' (”מכתבים ע”ד הספר חיי עולם”), אשר נכתב כהגנה על דברים שפרסם ידידו. בהקדמת הספר תיאר את השתלשלות הפולמוס ההלכתי. בתוך הספר הובאו גם תשובות הלכתיות מהרב עהרנטרוי נגד עמדתו של הרב לרנר. לאורך דפי הספר הגהות בכתב ידו של הרב עהרנטרוי והגהות אחרות בכתב ידו של חברו הרב דייטש. בסוף הספר נכרכו כמה דפים, ובהם הכנה להמשך החיבור, פרי עמלם של שני הגאונים הידידים הנ”ל. ברוב העמודים אנו מוצאים כתיבות של שניהם. כל עמוד מוקדש למשפטים ופתגמים המתחילים באות מסוימת, לפי סדר הא”ב. תחת האות נ' כתב הרב דייטש משפט ארוך ביידיש, שתחילתו: ”נקט מרגניתא בידיה”. תולדותיהם רבי חנוך עהרנטרוי נולד באלטאופן שליד בודפשט, לרב יונה ולשרה בתו של הרב וולף בוניהד מדונא-סרדהל. למד אצל אביו ואצל הרב מרדכי עמרם הירש, לימים רב בפראג ובהמבורג. מגיל 13 למד בישיבתו של הרב פייבל פלויט בשוראני, ואחרי שלוש שנים בישיבתו עבר לישיבתו של ה'כתב סופר' בפרשבורג, בה למד שבע שנים, ובה התידד עם התלמיד הצעיר הרב  שמעון צבי דייטש , ומאז לא נתקה דרכם. תשובות הלכתיות מהרב עהרנטרוי לידידו הרב דייטש נדפסו בספר 'שיירי המנחה' להרב עהרנטרוי. עם תום לימודיו בפרשבורג, נסע הרב עהרנטרוי למיינץ ושימש כמורה פרטי ללימודי קודש. הוא נישא לחנה בתו של רבו, הרב מרדכי עמרם הירש. אשתו נפטרה בצעירותה, וכך גם בתו שרה שנפטרה בגיל 24. הוא נישא בשנית לייטל פויכטוונגר, אולם גם היא נפטרה בגיל 47.  בשנת תרמ”ו, 1886, התמנה כרב הקהילה החרדית ”קהל יראים - אהל יעקב” במינכן. הרב שמעון צבי דייטש (תרי”ח-תרצ”ב) התמנה אחר נישואיו לרבה של הייערה בורגפרפאך (Burgpreppach) ולאחר מכן כיהן כרב בפיורדא. מלבד ספרו 'אור האמת' הנ”ל, חיבר כמה ספרים תורניים בגרמנית. הותיר אחריו כתב יד גדול פירוש על התורה (השמור בספריה הלאומית). מצב כללי טוב.