בקטלוג זה מוצגים בפניכם מקבץ נהדר של ספרי קודש, עותקים מיוחסים, ספרי חסידות, מחזורים לימים נוראים וספרים נדירים.
אנו כאן לכל שאלה, ניתן לפנות לבקשת תמונות נוספות מפריטים וכן פירוט מידע נוסף על הפריטים.
משלוחים בארץ:
דואר רשום: 30 ש"ח.
דואר שליחים: 60 ש"ח
משלוחים לחו"ל:
ניתן לשלוח עם החברות, DHL, EMS, eco post.
לאחר המכירה נשלח חשבון כולל משלוח.
רכישות עד 500$, האופציה בברירת המחדל תהיה eco post.
רכישות מעל 500$, האופציה בברירת המחדל תהיה DHL.
מחיר המשלוח, בהתאם למשקל הפריטים.
בכל מקרה, ניתן לפנות אלינו ולבקש משלוח עם חברה אחרת ונשלח בהתאם לבקשתכם.
|
פריט 2:
שנה טובה מהאדמו"ר מסאדיגורא - שנות התר"צ כרטיס שנה טובה, מודפס, מאת האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף ...
עוד...
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
70
עמלת בית המכירות: 22%
למידע נוסף
מע"מ: 17% על העמלה בלבד
|
שנה טובה מהאדמו"ר מסאדיגורא - שנות התר"צ
כרטיס שנה טובה, מודפס, מאת האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמאן מסדיגורא.
רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן (י"ז בכסלו תרנ"ז, 22 בנובמבר 1896 – כ"ט בניסן תשל"ט, 26 באפריל 1979) היה אדמו"ר בדור הרביעי לחסידות סדיגורה. מכונה ה"כנסת מרדכי".
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט לווינה יחד עם שאר אדמו"רי בית רוז'ין. לאחר המלחמה היה פעיל באגודת ישראל, ובכנסייה הגדולה הראשונה, בגיל 26, מונה לחבר ב"ועד הפועל העולמי" של אגודת ישראל ולנשיא קרן התורה. לאחר המלחמה, נהג לערוך מסעות ברחבי גליציה, בוקובינה ופולין לבקר את חסידיו, ובפרט במרכז גליציה בה התרכזו חסידי סדיגורה. בשנת תרפ"ג (1923) הקים את ישיבת "משיבת נפש" בפשמישל. בשם הישיבה נרמז שמו (מש"י). הישיבה דאגה גם למזון ושינה לתלמידים. בהמשך נוסד סניף לישיבה ביוזפוב בראשות רב העיר הרב שמעון פרזונצ'בסקי שהיה חסיד סדיגורה.
בשנת תרפ"ה ערך מסע לטובת קרן התורה בהמבורג. הוא התקבל בכבוד על ידי רב העיר אברהם שמואל בנימין שפיצר. בכנסייה הגדולה השנייה בשנת תרפ"ט, מונה לחבר מועצת גדולי התורה. ביתו בווינה היה אחד ממרכזי אגודת ישראל, והוא היה ממנהיגי התנועה וחברי תנועות צא"י ופא"י עמדו עמו בקשר שוטף.
בשנת תרפ"ה החל רבי מרדכי שלום יוסף לשלוח חסידים לארץ ישראל. בשנת תרצ"ג ביקר בארץ וערך סיור במושבות ובקיבוצים, ובל"ג בעומר אף הדליק את המדורה בהדלקה המסורתית במירון. את חג השבועות עשה בבית הכנסת תפארת ישראל בעיר העתיקה בירושלים. בחזרתו לגליציה, שלח קבוצת חסידים מטורקה לארץ ישראל, והם התיישבו בנתניה בה פתחו בית חסידים.
בשנת תרצ"ד עבר לפשמישל והקים בה את חצרו. בכנסייה הגדולה השלישית בשנת תרצ"ז היה מראשי המצדדים בתמיכת אגודת ישראל במדינת היהודים.
באדר תרצ"ט (1939) ביקר שוב בארץ ישראל, ובעצת דודו רבי ישראל מהוסיאטין, השתקע בה והתיישב בתל אביב.
בשנת תשט"ז עבר לארצות הברית, שם סייע לו בנו הבכור ישראל אהרן, שכבר גר שם קודם לכן, בפתיחת בית מדרש בשכונת קראון הייטס. לחצרו שם הגיעו רבי אליעזר זוסיא פורטוגל והרב גדליה שור. לאחר שלא הצליח לקבץ סביבו ציבור גדול, חזר בראשית שנות השישים לישראל. לאחר פטירת דודו, הרב אברהם יעקב (השני), ללא ילדים, הוא הפך לאדמו"ר העיקרי מסדיגורה. קודם לכן כונה האדמו"ר מפשמישל.
