בידספיריט | תגלית! התוכנית של ”ישיבת אמשטרדם”

תגלית! התוכנית של ”ישיבת אמשטרדם” שמעולם לא הוקמה - ישיבה לבוגרי 'עץ חיים' ויתר בתי האולפנא בעיה”ק – התקופה העות'מאנית ארבעה עמודים בכת”י, ובהם נפרשת התוכנית של ”ישיבת אמשטרדם”, מוסד שאליו היו אמורים להגיע בוגרי הת”תים בירושלים. תגלית היסטורית חשובה ומעניינת בחיי הישוב הישן ובהתפתחות עולם התורה בארץ. התכנית מחולקת לכמה סעיפים, כאשר הסעיף הראשון מתייחס לדרישות מהמבקשים להתקבל לישיבה. רק מי שסיים את שנות לימודיו בת”ת, ובקי בשתי מסכתות, ויודע ללמוד גמרא בעצמו. אך לא די בכך, למרבה הפלא, אלא נבחנת גם בקיאותו של התלמיד בחמישה חומשי תורה, ואף בפרקים מספרי הנביאים והכתובים! כמו כן צריכים התלמידים להשלים את חוק לימודם גם בנוגע לידיעת השפה העברית וסגנונה, וכן דקדוק וחשבון! מלבד תנאים לימודיים אלו, יש גם תנאים מידותיים: ”שתהיה יראתם קודמת לחכמתם. זה שאין פרקו נאה ושחברתו חשודה בדעות במידות – לא ירצה”! סעיפי התכנית מפרטים את חובות המתקבל לישיבה, וביניהן: בחירתו (החתומה על ידו) לאיזו מטרה הוא שואף בלימודיו: רבנות, שחיטה, או מלמדות. לגבי שנות הלימוד מפרט המסמך כי לשם רבנות יש ללמוד חמש שנים, ואילו למלמדות ולשחיטה די בשלוש שנים. וכן הלאה והלאה ממשיך המסמך המעניין ומפרט את תוכניתה של ישיבת אמשטרדם, הן מצד תכני הלימוד והן מצד סדרי הישיבה. אחד הדברים המפתיעים בתכנית הישיבה, היא שחמש שעות בשבוע יוקדשו לדקדוק, כתיבה וחשבון, ויום השישי יוקדש לפרשת השבוע ונ”ך, לימוד תרי”ג מצוות וכללי תלמוד”! עוד נכתב כי לישיבת אמשטרדם יכולים להתקבל תלמידים מכל מוסדות החינוך בירושלים, אך זכות קדימה לתלמידי עץ חיים, על פני תלמידים ממוסדות אחרים. יתקיימו גם מבחנים שבהם תיבחן ידיעתם התורנית של התלמידים. בראש חבר הבוחנים יהיה הראי”ה קוק, רבה של יפו. אין בכך פלא, משום שהרב קוק היה אז מהדמויות התורניות הנערצות ביותר בארץ באותם ימים, לא רק בישוב החדש אלא גם בישוב הישן, ובמיוחד בקרב רבני ותלמידי מוסדות 'עץ חיים'. לא מצאנו מידע על יוזמה מעניינת זו, שהיתה אמורה להתגשם בעיר העתיקה בירושלים, ויתכן שהתכנית התבצעה בסופו של דבר ב'עץ חיים' מבלי לקרוא בשם מיוחד של ”ישיבת אמשטרדם”, שכנראה ביטאה את העובדה שהישיבה היתה אמורה להיתמך ע”י ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם, בראשות הרב יונתן בנימין הלוי הורביץ, נציג הארגון בארץ, שהיה מעורב בענייני החינוך בישוב הישן. כתב היד הנו של סופר 'עץ חיים', ובסופו כמה שורות המופנות ל”רב ריף”, בעניין מיקומה של הישיבה המתוכננת. תעודה היסטורית מרתקת ובלתי ידועה!