חמדת הימים סט שלם, מהדורת זאלקווא אשר נדפסה בשינויי עריכה בעקבות הפולמוס שהתעורר אודות מחבר הספר. זאלקווא ...

חמדת הימים סט שלם, מהדורת זאלקווא אשר נדפסה בשינויי עריכה בעקבות הפולמוס שהתעורר אודות מחבר הספר. זאלקווא תק"ב-תק"ד. חתימות בעלות קדומות לא מזוהות. 

מדפיסי זאלקווא שהדפיסו את המדורה השלישית של הספר, ערכו שינויים בספר והשמיטו במספר מקומות קטעים, מאחר אשר זוהו כשבתאיים. ועדיין גם במהדורה זו נשאר הרמז לשמו של שבתאי צבי, והתנצלו על כך המדפיסים בהקדמה, ראה צילום. וראה הרחבה בהמשך. 

חלק ראשון, דפוס אהרן וגרשון בני חיים דוד סג"ל, זאלקווא בשנת חמד'ת' הימים אותו ק'ראת תק"ד. [1], קד דף.

חלק שני, דפוס אהרן וגרשון בני חיים דוד סג"ל, זאלקווא בשנת הח'י'ים וה'שלום ואת'נ'ם לו מ'ורא, תקי"ג צ"ל תק"ג. קי דף. צ"ל [1] קי דף. חסר דף שער.

חלק שלישי, דפוס אהרן וגרשון בני חיים דוד סג"ל, זאלקווא בשנת "לא ת'ס'ל'ה' בכתם א'ו'פיר" תק"ב. [1], נה, [4], נט-רכ דף.

אודות הספר נשפכו קולמוסים רבים, להלן נסקור בקצרה מפולמוס זה והדפסת הספר:

תוכן הספר והתפשטותו בצורה יוצאת דופן:

ספר חמדת ימים עוסק בענייני שב"ק ראשי חדשים והמועדים, כאשר עיקרו הוא ענייני קבלה ע"פ קבלת האר"י. הספר הובא לדפוס לראשונה על ידי רבי ישראל יעקב אלגאזי, בשנת תצ"א בעיר איזמיר והתקבל מהרה בצורה יוצאת דופן.

תוך שנים מועטות נדפס הספר שנית בעיר קושטא, לאחמ"כ במספר מהדורות בעיר זאלקווא ולאחמ"כ במהדורה נוספת בוינציאה. כאשר תוך שלושים שנה נדפס שבע פעמים נוספות, דבר שאן לו אח ורע בספרים שנתחברו בימים ההם.

מדפיסי זאלקווא שהדפיסו את המדורה השלישית של הספר, ערכו שינויים בספר והשמיטו במספר מקומות קטעים, מאחר אשר זוהו כשבתאיים. ועדיין גם במהדורה זו נשאר הרמז לשמו של שבתאי צבי, והתנצלו על כך המדפיסים בהקדמה, ראה צילום.

פולמוס הספר:

זהות המחבר לא נכתבה בספר, המו"ל רבי ישראל יעקב אלגאזי מספר שרכש את כתב היד בצפת ולגודל מעלתו הביאו לדפוס. את כתב היד הביא לפני רבי חיים אבולעפיא ורבי יצחק הכהן רפאפורט, והם הרבו בשבחו ונתנו את הסכמתם על הדפסתו. 

הספר עורר עניין רב, ועמו פולמוס גדול על זהות מחברו כאשר בשנת תצ"ז היעב"ץ בספרו 'קיצור ציצת נובל צבי' טען שמצא בספר סממנים שבתאיים, דבר שמאוחר יותר בשנת תקי"ב קבע במסמרות בספרו תורת הקנאות. וטען שמחברו הוא לא אחר מאשר נתן העזתי, ידידו ונביאו של משיח השקר שבתאי צבי. 

כאמור, מדפיסי זאלקווא ערכו שינויים בספר והשמיטו במספר מקומות קטעים, מאחר אשר זוהו כשבתאיים. וזוהי המהדורה שלפנינו. 

ברבות השנים נשפך דיו רב על דבר זיהוי שם המחבר, כאשר חוקרים שונים העלו הצעות לזיהוי שם המחבר. יש שטענו 

שמחבר הספר הוא רבי ר' בנימין הלוי מצפת תלמידו של ר' חייא רופא. יש שטענו שמחברו הוא ר' חייא דיין והועלו גם השארות נוספות. 

גילויו של הרב יחיאל גולדהבר:

בשנים האחרונות הוכח שהספר אינו חיבור מקורי אלא ליקוט ממקרות רבים, מה שהביא חוקרים לשאר שמחבר הליקוט הוא רבי ישראל יעקב עצמו. 

הרב יחיאל גולדהבר, במאמרו המאלף "תעלומה ואין קורא לה" אשר יוחד לספר חמדת הימים ותפרסם בשנת תש"ע. הביא הוכחה ניצחת לטענה זו, מעותק נדיר מהמהדורה הראשונה. בו בפליטת קולמוס מסגיר ישראל יעקב אלגאזי, אשר הוא הוא מחבר הספר.

בהערת שוליים שכתב הרב אלגאזי תחת ראשי התיבות א"ה, מעתיק פסקא ארוכה מספר 'באר שבע' (ויניציאה שע"ד) בענין שהוא דן בו, ואחריה מוצב סוגַר סוגֵר, ואחריו הוא ממשיך: "ודבריו כולם נכוחים למבין וכבר הארכנו בחבו' זה בהרב' מקומות בתוכחת זו... ואין צורך להאריך עוד בזה כאן". מה שמצביע שהוא הוא המחבר.

הטיעון מתחזק נוכח זה שהדבר שתוקן בשאר הטפסים, ל וכבר האריך הרב [כוונתו למחבר הבלתי ידוע של 'חמדת ימים'] בחבו' זה בהרב' מקומות בתוכחת זו והִרְבָּה בראיות תלמודיות…". מה שמוכיח מתוך פליטת קולמוס שאכן רבי ישראל יעקב אלגאזי הוא הוא המחבר. 

מצב כללי בינוני-טוב. ראה פרוט.

חלק ראשון. [1], קד דף.     מצב בינוני-טוב. נקבי עש מעטים בהם תעלות עם פגיעות קלות בטקסט. קרע עם חסרון קל בדף השער. כתמים. לא כרוך. דפים ראשונים מנותקים. 

חלק שני. קי דף. צ"ל [1] קי דף. חסר דף שער.    מצב בינוני. שלושה דפים אחרונים מנותקים עם פגמי קרע וחסרון בטקסט. נקבי עש מעטים. תעלות לא רבות עם פגיעה בטקסט בחלק מהדפים. לא כרוך. 

חלק שלישי. [1], נה, [4], נט-רכ דף.    מצב בינוני-טוב. נקבי עש מעטים. כתמי רטיבות ישנים וגליות בדפים. כתמי עובש קלים. קרעים עם חסרון קל באחדים מהדפים.