להוציא לחם מן הארץ - מכתב נרגש במעלת יישוב ארץ ישראל מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל חיים לנדא מזאווריצה [שושלת טשכנוב]

להוציא לחם מן הארץ - מכתב נרגש במעלת יישוב ארץ ישראל מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל חיים לנדא מזאווריצה [שושלת טשכנוב]

מכתב נרגש מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל חיים לנדא מזאווריצה [שושלת טשכנוב]. בו מביע את שמחתו על ייסוד אגודות ליישוב ארץ ישראל על ידי אנשים מיראי השם, ויוצא בקול קורא להשתתף במצווה הקדושה הזו "להחיות שוממות ארץ אבותינו ולחונן עפרה להוציא לחם מן הארץ".

את המכתב הוא פותח בגודל מעלת ארץ ישראל ושבח עסק יישובה ועבודתה. כפי ש"כבר בדורות קודמים עוררו כמה מגדולי ישראל  לעסוק בישוב ארצנו הקדושה לעבדה ולשמרה בידי בני ישראל להיות איכרים וכורמים לקיים מה שנאמר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו" בדבריו מביא את פרוש הרד"ק על הפסוק אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד. שפירש, אימתי אתה תקום תרחם ציון, כאשר רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו. 

בדבריו עומד על המצב הרוחני בקרב ההתיישבות החדשה, "והנה זה שנים שכבר הושיבו שם פועלים ואכרים מבנ"י עוסקים בעבודת הארץ. אבל לדאבון לבנו לא יכלו שלומי אמוני ישראל להשתתף במצווה הקדושה הזאת כי חללה קדושתה. לאשר עלו גם אלה אשר התנהגו בדרכם לא לפי רוח תורתנו הקדושה והם לקחו רסן ההנהגה בידם. ואנחנו המאמינים כי רק בתורה הקדושה עזרתנו, והיא רק היא חיינו ואורך ימינו ".

לכן יוצא האדמו"ר בקריאה נרגשת לרגל הפעולות לעידוד יישוב ארץ ישראל ע"י יראי השם  "עתה מה מאוד תגל נפשנו כאשר שמענו כי קמו אנשים מיראי השם וחושבי שמו, ליסד אגודות ליישוב ארה"ק. ושמו להם לחוק כי כל פורץ גדר לא יקובל אל האגודה. וגם אחר כך, אם יפנה לבבו לסור מחוקי תורתינו הקדושה אחת דתו לצאת מהאגודה וכספו עליו יושב. אמרנו עת לעשות להשם לעמו ולארצו. ולצאת בקול קורא אל כל שלומי אמוני ישראל לאחוז בכל כח במצווה הקדושה הזאת  מצוות ישוב ארץ ישראל להחיות שוממות ארץ אבותינו ולחונן עפרה להוציא לחם מן הארץ".   

האדמו"ר רבי מנחם מנדל חיים לנדא [תרכ"ב-תרצ"ה 1935-1861]  בנו של האדמו"ר רבי יעקב מיעזוב, בנו של הגאון הקדוש רבי אברהם מטשכנוב. מינקותו נתגדל על ברכי סבו הגדול, והיה נכדו אהובו אשר חיבבו ביותר והיה לומד עמו בקביעות סדרים בתורה ובהלכה. בהיותו אך  בן י"ח שנה נסמך להוראה ע"י בעל הנפש חיה.

ע"פ מצוות אביו הוציא את הספר אהבת חסד מתורת סבו הגדול, ובהקדמה הוא כותב על לימודם המשותף. לימים הוציא האדמו"ר גם את הספר ויעש אברהם, ובו מנהגים וסדר התפלה של סבו.

בשנת תרמ"ה נתמנה לרב בראספשא [פלך פיעטרקוב]. לאחמ"כ כיהן ברבנות העיירה ווידאווא. בשנת תרנ"א נתמנה לרב בפיאנטקי [פלך קאליש].  לאחר פטירת אביו רבי יעקב מיעזוב בשנת תרמ"ד, שמו בו החסידים עיניהם ויבחרו בו למנהיגם וראש עדתם והנהיג נשיאותו בפיאנטקי. לאחמ"כ כיהן ברבנות העיירה זווריצה על שמה נקרא.

נודע כתלמיד חכם גדול וכספרא רבה, ראש וראשון לדבר שבקדושה. נודע בגודל אהבתו ופעילותו למען ארץ ישראל. 

מצב בינוני. קרע באמצע הדפים מודבק בסלוטייפ עם פגימה בדפים.