בידספיריט | מכתב מלא שמחה ממהר”ם א”ש

מכתב מלא שמחה ממהר”ם א”ש לאחר שהשיג הדסים לסוכות! –  אונגוואר תר”ו [1845] * מכתב מיוחד במינו בכתב יד קדשו וחתימתו של הגה”ק רבי מאיר א”ש אב”ד אונגוואר, מגדולי רבני הונגריה, תלמידו המפורסם של מרנא ה'חתם סופר'. המכתב נכתב בהתרגשות רבה, ובו מודה המהר”ם א”ש על קבלת הדסים מהודרים עבור קיום מצוות עשה דאורייתא של נטילת לולב, ששלח הנמען עבור קהילת אונגוואר.  כידוע, במקומות ובזמנים רבים היה קשה עד בלתי אפשרי להשיג סט מהודר של ד' מינים, ועל אף שהיו מפזרים ממון רב ושולחים שליחים למקומות רחוקים – לפעמים לא היו יודעים אם הצליחו השליחים בשליחותם, ממש עד כניסת החג.  המכתב שלפנינו נכתב בתאריך י”ב תשרי, סמוך ונראה לעת התקדש החג, וכפי הנראה כבר החל המהר”ם א”ש לחשוש שמא לא יעלה בידו להשיג הדסים מהודרים, ועל כן כאשר הגיעו אליו – התלהבה רוחו והתמלא ליבו חדווא דקדושא, שמחה של מצווה, הניכרת היטב מהמכתב שלפנינו.  הגאון המהר”ם א”ש (תק”מ-תרי”ב) מגדולי חכמי וצדיקי הונגריה וגדול תלמידי ה'חתם סופר'. ”מובחר שבבחירי גדולי תלמידיו בתורה ובצדקות ובמדות” (מהספד ה'כתב סופר' עליו). רבו החת”ס העיד שלא היה לו תלמיד המחכים את רבותיו כמוהו. ”אדם הגדול בענקים, שבחו מלאה הארץ וצדקתו ויראתו יביעו כל, ומה אנכי איש בער... להעיד על אשר לא אבא אל תבונתו (לשון ה'דברי חיים' מצאנז). היה חתן הגאון רבי דוד דייטש, בעל 'אהל דוד'.  העמיד תלמידים למאות ומכל קצווי ארץ פנו אליו, מהם גדולי הדור: המהר”י אסאד, ה'יריעות שלמה', מהריא”ץ, ה'גורן דוד', ה'דברי חיים', ה'ייטב לב', ה'מעגלי צדק', רבי שלמה קלוגר, ה'מנחת חינוך' ועוד. אונגוואר [תר”ו 1845]. הכל בכת”י ובחתימת המהר”ם א”ש. גודל הדף: 23x17.5 ס”מ בקירוב. מצב טוב-בינוני, המכתב עבר שיקום מקצועי.  - - - - - - - - - - - נוסח המכתב: ”בעזה”י יום ב' י”ב תשרי שו”ש [תר”ו] אשיש ב' לפק”ק [לפרט קטן / פה קהילה קדושה] אונגוואר יע”א  שוש ישיש בה' כל הימים ותגל נפשו [...] לעולמים, כבוד ידידי הרבני המופלא ומופליג ירא וחרד על דבר ה' כקש”ת מו”ה משה יעקב… יחדה ה' בשמחה את פניו כי שמחנו בתשורתו מאד, ענפי עץ עבות מהודרות הגיעונו במספר אשר שלח תשעה בדים,   ואנחנו [כולנו] יחד נברך ה' ית”ש [ו]נודה למעלת כ”ת, יהי' ה' אלדי”ו עמו וימלא משאלות לבבו הטוב לטובה כחפצו וחפץ אוהבו הק' מאיר א”ש. [רציתי?] לשלם את השליח ולא אבה כי מצות מעלתו עליו, והנה נותן כמותו [...] בעין יפה הוא נותן, וטוב עין הוא יבורך”.