בידספיריט | מיסודות מחשבת ישראל: ספר הכוזרי

מיסודות מחשבת ישראל: ספר הכוזרי – ונציה שנ”ד [1594] – כרוך בכריכה אמנותית עתיקה, מרהיבה ונדירה במיוחד – עם פירוש 'קול יהודה' בדפוס ראשון * ספר הכוזרי מאת החכם והמשורר רבי יהודה הלוי: דיון אמוני-פילוסופי על עיקרי היהדות, בנוי בצורת דו-שיח בין מלך כוזר לבין חכם יהודי המכונה ”החבר”.  ספר הכוזרי הוא מיסודות ספרי מחשבת ישראל, כידוע וכמפורסם.  במהדורה זו נדפס לראשונה הפירוש 'קול יהודה' מאת הדרשן המפורסם רבי יהודה מוסקאטו, מגדולי רבני איטליה בסוף המאה הט”ז, בעל 'נפוצות יהודה'.  פירוש זה הוא הראשון שנדפס על ספר הכוזרי, והחשוב ביותר מבין שאר הפירושים שנדפסו בדורות הבאים. ויניציאה שנ”ד [1594], מהדורה ראשונה של פירוש 'קול יהודה'. ספירת דפים: רצט דפים. מצב טוב עד טוב-בינוני, כתמים רבים בשוליים. בדף אחד פגם מקורי מהדפוס (עם פגיעה בתיבות בודדות). במספר דפים הכותרות קצוצות.  ביבליוגרפיה: סטפנסקי ספרי יסוד, בהערות למס' 495. - - - - - העותק כרוך מזה מאות בשנים, בכריכה דקורטיבית יוצאת דופן: כריכת עור מוזהבת מהמאה ה-17 בקירוב, מדוגמת במוטיב צמחי הממלא כמעט את כל חזית הכריכה, צבועה בצבעי כתום-זהב, אדום-ארגמן וירוק כהה. עם הטבעות עדינות. כריכה אמנותית נדירה במיוחד, שאין לראות כמותה! - - - - - על העורות האמנותיים: אחת המסורות החשובות ביותר של עיטור עור באירופה היא זו המכונה ”עורות קורדובה” (Cuir de Cordoue / Cordoba leather). העיר קורדובה שבספרד הייתה במשך מאות שנים מרכז בינלאומי לאמנים שהתמחו בהפקת עורות נפלאים, מצוירים וצבועים, עם הזהבות וריקועים. עורות אלו היו לשם דבר ונחשבו כאמנות של ממש. עורות מיוחדים מקורדובה נזכרים כבר אצל רש”י ואצל בעל הערוך.  ישנם עוד מספר סוגים של עורות אמנותיים שהיו בשימוש בזמנו – בעיקר במאות ה-17-18, השונים זה מזה בסוג העור, בסגנון הציורים, ובצורת העיבוד שלהם. כך למשל התפתחה בהולנד במאה ה-17 תעשייה נרחבת של עורות מוזהבים (gilt-leather).  עורות שכאלו הוכנו כיריעות גדולות, שנועדו לקשט את קירותיהם של אצילי אירופה. במהלך המאה ה-18 נדחקו העורות האמנותיים מפני טפטים מודפסים ובדים דקורטיביים, ותעשייה מפוארת זו הלכה ודעכה. רגישותם של העורות ללחות ולפגעי הזמן הביאה לכך שמעטים מהם שרדו בשלמותם. הכריכה האמנותית שלפנינו משתייכת לאחת המסורות של עורות אמנותיים מצוירים ומוזהבים, אשר שגשגו באירופה במאה ה-17 ואילך. ייתכן כי יריעת העור יועדה במקורה לחיפוי קיר דקורטיבי, ולאחר מכן הותאמה לשמש ככריכת ספר. הכריכה פגומה, מוכתמת ודהויה חלקית (בעיקר בלוח האחורי), אך עדיין ניתן להתרשם היטב מיופיה וייחודיותה. הכריכה מנותקת חלקית, ניתן להבחין כי לשדרה מודבקים שרידי כתב יד עברי עתיק.  - - - - - על ספר הכוזרי: כך כותב רבי אברהם זכות בספר יוחסין: ”שנת ד' אלפים ות”ק היה ענין מלך הכוזר שעשה ויכוח וחקירה עם שלשה חכמים אחד נוצרי ואחד ישמעאלי ואחד יהודי ונתגייר הוא וכל שריו ועבדיו, ועשה ספר הנכבד שאין כמוהו שנקרא ספר הכוזרי על עניני האמונה ועשאו ר' יהודה הלוי”, עכ”ל.  הגר”א אמר על ספר הכוזרי שהוא ”קדוש וטהור, ועיקרי אמונת ישראל ותורה תלוין בו” (תוספת מעשה רב, י-ם תרנ”ו, דף כא ע”ב, אות סא).  ה'פרי מגדים' קבע בו לימוד קבוע, והתבטא עליו: ”.כל אדם חוזה בו כי נחמד הוא להשכיל באמונתו ית'... אפס [=אין] לקנותו אפילו בדמים יקרים” (בהסכמתו למהדורת ברלין תקנ”ה). הספר נכתב במקורו בערבית, ונפוץ בכל ישראל תרגומו ללשון הקודש בידי החכם רבי יהודה אבן תיבון.  ספר הכוזרי וה'מורה נבוכים' לרמב”ם נזכרים רבות בנשימה אחת (ראה לדוגמה בהסכמת הפרמ”ג הנזכרת לעיל) - ספר הכוזרי נתחבר כמה עשרות שנים לפני חיבור ה'מורה נבוכים'.