בידספיריט | נופת צופים – דרושים בעריכת

נופת צופים – דרושים בעריכת הרה”ק מזיטאמיר בעל 'גאולת ישראל' – למברג תק”ץ [1830] בערך * ספר נופת צופים, והוא דרושים ופשטים נפלאים על מאמרים תמוהים, בין היתר על פי קבלת האר”י, מלוקטים מתוך ספר 'עמודיה שבעה' לדרשן המופלג המקובל רבי בצלאל מקוברין. ספר עמודיה שבעה נדפס לראשונה בלובלין בשנת תכ”ו, והיה לאחד מספרי הדרוש החשובים ביותר בשנות הת'. נדפס עוד: פראג תל”ד, דיהרנפורט תנ”ג (מהדורת דיהרנפורט מצויה אף היא במכירה הנוכחית).  את הספר ערך ותיקן הרה”ק רבי אברהם יהושע מזיטאמיר, מחבר הספר החסידי הנדיר 'גאולת ישראל'. בראש הספר הקדמה ארוכה ממנו, בה כותב כי כאשר ראה לראשונה את הספר 'עמודיה שבעה' התלהבה רוחו בשלהבת קודש מרוממות הדברים, עד כדי כך שחפץ להדפיסו. אך מחמת שהעותק שראה היה חסר ולא היה שייך להדפיסו כצורתו – לא רצה שמחמת כך ימנע מלהפיץ דברים מתוקים אלו לכלל ישראל, ועל כן ערך את החיבור בצורה מקורית וחדשה – על פי סדר העניינים ולא על פי סדר הדפים (והתוכן עצמו נשאר כמעט כמו בנוסח המקורי), וקראו בשם חדש: נופת צופים.  על שינוי השם ועבודת הליקוט כותב העורך הרה”ק מזיטאמיר: ”וקראתי את הליקוטים הנ”ל בשם ספר נופת צופים, כי זה שמו נאה לו, שכשמו כן הוא… הכל עשיתי לכבוד התורה ולכבוד הגאון הנ”ל [המחבר]... ונהניתי בקריאת לו שם זה, בכדי שכל אדם בישראל יכיר וידע מקריאת שמו מה גודל ורב מתיקותו…” (בהקדמה).  זו המהדורה הראשונה של הספר בעריכת הרה”ק מזיטאמיר.  מהדורה זו לא נרשמה ברשימת 'אוצר הספרים' לבן־יעקב.  עורך הספר – הרה”ק רבי יהושע אברהם ב”ר ישראל מזיטאמיר, מצדיקי החסידות בסוף שנות הת”ק. ערך והדפיס את הספר 'גאולת ישראל' (אוסטרהא תקפ”א) ובו חידושים מצדיקי החסידות, חלקם מה ששמע בעצמו. בין הצדיקים מהם הביא ב'גאולת ישראל': הבעש”ט, המגיד ממעזריטש, רבי פינחס מקוריץ, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, בעל 'דגל מחנה אפרים', רבי ברוך ממז'יבוז', רבי אהרן מז'יטומיר ועוד. במהלך הדפסת ה'גאולת ישראל' נתגלה לו דבר סתר שאין הוא מספר אודותיו, והיה זה בידו סימן ”שמן השמים הוא הרצון שאדפיסו”. היה בקי גדול בחכמת הגורלות ובסדר הלוח העברי והדפיס כמה ספרים על זה. רבי יהושע אברהם הוא שפעל להדפיס את המהדורה השלמה של שו”ע הרב (מהדורת סדילקוב תקפ”ו), וזכה להסכמה וברכה נלהבת ביותר מהרה”ק רבי מרדכי מטשרנוביל, שבירכו בבני חיי ומזוני בזכות השתדלותו בהדפסה. מחבר הספר המקורי – רבי בצלאל דרשן מקוברין היה מגדולי הדרשנים בליטא, והחיד”א משבחו ומכנהו ”הדרשן המופלא”. בקי בכל התורה כולה, ש”ס ופוסקים וקבלה. נודע בעיקר בספרו 'עמודיה שבעה', עליו כותב רבי שבתי משורר בס ב'שפתי ישנים': ”דרושים נפלאים ופשטים נחמדים מאוד”. כמה מחיבוריו לא נדפסו מעולם, ובהם ספרו הגדול על התורה 'זית רענן'. לבוב [תק”ץ 1830 בערך]. מהדורה ראשונה של עריכה זו. ספירת דפים: [2], ב, ה-מה דף. גובה: 22.8 ס”מ.  מצב כללי בינוני-טוב: דפים ראשונים ואחרונים עברו שיקום (עם השלמת שוליים בשער), תוך פגיעה קלה במספר תיבות. נקבים זעירים, חלקם שוקמו. כריכת עור חדשה נאה.  ביבליוגרפיה: גנזי ישראל (אוסף מהלמן) מס' 1052.  - - - - - - - - -  על שנת הדפוס ושם בעל הדפוס: בשער נרשם מקום הדפוס ”לעמבערג”, פרט השנה הוא ”חצבה עמודיה שבעה תקס”ד לפ”ק”. בלועזית נרשם כי המדפיסה היא הגברת יהודית רוזאניס. השנה הלועזית המופיעה היא: 1804. אולם, הן פרטי המדפיסה, והן שנת הדפוס – זוייפו על ידי המדפיסים בכוונה תחילה, כפי הנראה על מנת להתחמק מאיסורי הדפסה מצד השלטונות, בדיקות הצנזורה, או תשלום מיסי הדפסה וכיוצ”ב. ספר זה שייך חלק מקבוצת ספרים שנדפסו בלבוב (או בזולקווא) בסביבות שנות התק”צ [1830] עד תחילת שנות הת”ר, אשר ”הושתלו” בהם הפרטים המטעים הנ”ל.  אכן הייתה מדפיסה בלמברג בשם מרת יהודית רוזאניש, אשת חבר לרבי צבי הירש רוזאניס אב”ד לבוב, אולם היא כנראה נפטרה בסביבות שנת תקס”ה.  המדפיסים השתמשו בפרטים אלו – שהם אמנם אמיתיים במקורם, בכדי להטעות את השלטונות, כאמור.  בין הספרים האלו ניתן למצוא ספרים אשר ברור לחלוטין כי פרטי ההדפסה שבהם לא יכולים כלל להיות אמיתיים. דוגמה מובהקת לכך היא ספר 'ברכת דוד' להרה”ק רבי אברהם דוד מבוטשאטש. בשערו נדפס הפרט ”תקס”ה”, והשנה הלועזית: 1800. בהקדמת הספר עולה כי הוא נדפס לאחר פטירת המחבר, אשר נפטר בשנת תר”א – 46 שנים לאחר ”תאריך ההדפסה”...