בידספיריט | ”ואתה שלום, יעקב אביחצירא”: מכתב
”ואתה שלום, יעקב אביחצירא”: מכתב קודש מאת פאר יהדות מרוקו – ה'אביר יעקב' רבינו יעקב אבוחצירא, אבי שושלת הצדיקים הנודעת * מכתב בן תשע שורות בעצם כתב יד־קדשו ובחתימתו של הצדיק המלומד בניסים ופועל ישועות, רבינו יעקב אביחצירא מתאפילאלת. כתוב בערבית-יהודית. במכתב נחלץ רבינו לסיוע לאשה יהודיה שנעשקו ממנה זכויותיה על החזקת חמור, ומשתדל להוציא את משפטה לאור. את מכתבו חותם ה'אביר יעקב' בברכה ובשמו המלא: ”ואתה שלום, יעקב אביחצירא”. זיע”א. מכתבים ממנו אינם מצויים כלל. גודלו הפיזי של המכתב הוא קטן למדי, בערך בגודל כף יד! המכתב נתון בתוך כריכת עור אמנותית, יוקרתית ויפהפיה במיוחד. ה'אביר יעקב' - צדיק יסוד עולם רבינו יעקב אביחצירא (תקס”ו-תר”מ), המפורסם בכל רחבי תבל כאיש מופתי ונערץ, כל דרכיו והליכותיו בקדושה ובחסידות גמורה. ע”פ עדות בנו רבי אהרן, מרן למד בכל לילה י”ח פרקי משניות בע”פ! רבינו נפטר במצרים בהיותו בדרכו לארץ־ישראל, וציונו נעשה לאבן שואבת לצדיקים ומבקשי ישועה. השפעתו על יהדות מרוקו והסביבה הייתה עצומה, רבים מיהודי מרוקו נוהגים לערוך סעודות לעילוי נשמתו ביום ההילולא, דמות דיוקנו מפארת את בתיהם, ועשרות פיוטים ושירים נתחברו עליו. רבינו הוא אביה של שושלת אביחצירא המפורסמת עד ימינו, ונכדו סידנא קדישא 'בבא סאלי' רבינו ישראל אביחצירא כותב אודותיו: ”למפורסמות אין צריך ראיה, כבר יצא טבעו בכל העולם, צדיק ויסודו של עולם, אור טמיר ונעלם, קודש הקדשים המלוב”ן, מרא דרזין אמו”ז [אבי מורי וזקני] כקש”ת האדמו”ר מרן רבינו יעקב אביחצירא זצוקללה”ה זיע”א”. ה'בבא סאלי' אף ציין בחותמתו האישית את ייחוסו לאביר יעקב. מחבר הפיוט המפורסם 'אעופה אשכונה' – הוא בנו הצעיר של ה'אביר יעקב': רבינו יצחק אבוחצירא (נפטר תרע”ב). [סביבות מרוקו, ללא שנה]. 9 שורות בכתי”ק ובחתימתו המלאה של ה'אביר יעקב', בשפה המדוברת באיזור: ערבית-יהודית. מצורף פיענוח של המכתב, ותרגומו ללשון הקודש. פיתקא קטנה בגודל: 8.2x11 ס”מ. מצב טוב, שיקומים אמנותיים בשוליים, השלמת נייר בתחתית הדף. כתמים. בגב המכתב מופיעים פרטי הנמען. ניכרים סימני קיפול. מקור: בית המכירות 'קדם'. - - - - - - - - -- - - - תרגום המכתב ללשון הקודש: ”ידיד נפשי וקירות ליבי, הרב היקר, הרב הנכבד, כבוד הרב יוסף (אביכזר, ב”ר משה), מאיתי עבד השם, חותם מטה. ברכות לך ולכל משפחתך ולילדים. רציתי שתדע ותבין בעניין היהודיה פלונית, אשתו של היהודי פלוני, שהפסיד בדין. לכן היא באה ומבקשת את הדין, ואומרת, כמו שאמרה לך, לא אפשר לה לצאת מתפילאלת. וראינו, כפי שהתרשמנו ממנה, שהיא צודקת. והחמור הזה ששלחת עם משה—עכשיו תפסנו אותו ליהודיה הזאת, שתחיה ממנו. אם לא, שתשלחו משהו אחר שהיא תחיה ממנו, והשליח הזה לא יחזור עם החמור. והעיקר הוא שאמא של היהודיה הזאת תבוא ליום השוק ותנסה לשכנע את ביתה—ואם תשכנעה, הנה מה טוב. ואם לא תסכים, אין לו יותר מה לומר. ואתה שלום, יעקב אביחצירא” עד כאן לשונו הטהור.