בידספיריט | הפירוש החסידי הראשון על ספר

הפירוש החסידי הראשון על ספר הזוהר! – ביאורי הזהר מאת בעל התניא, דפוס ראשון – עותק מיוחד עם שוליים רחבים – קאפוסט, תקע”ו [1816] * ספר ביאורי הזהר, מכיל דרשות על ספר הזוהר מאת האדמו”ר רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא, אשר מסר בכל ליל שבת. את הדרשות כתב בנו האדמו”ר האמצעי רבי דוב בער, לבקשת אביו. את רוב הדרשות בכתיבת בנו ראה האדמו”ר הזקן בעצמו טרם הסתלקותו, ”ומאד ישרו בעיניו”. החיבור החסידי הראשון בדפוס, העוסק בביאור ספר הזוהר הקדוש. עותק מיוחד בעל שוליים רחבים, עד 5.5 ס”מ מהטקסט! השוליים הם רחבים כל כך, שבפינות העליונות של הגיליונות נשתמרו ה”נקבים” המיוחדים שסייעו למלאכת ההדפסה, ולא נחתכו בידי הכורכים (ראה הרחבה). רישומי שייכות רבים לתלמיד המחבר בעל התניא – הגביר רבי שלמה ב”ר מאיר רפאלש (רפאל'ס), אשר היה מקושר גם לבנו האדמו”ר האמצעי ולנכדו ה'צמח צדק'. (ראה סיפור בספר בית רבי דף עג ע”א, על נזק שנעשה לו בעקבות חסידותו).  בסוף הספר נכרך קונטרס ”הוספות לספר ביאורי הזהר” בדפוס ראשון, אשר נדפס במקור כחלק מהמהדורה השניה: לבוב תרכ”א.  כלומר: יש לפנינו את המהדורה הראשונה של ספר ביאורי הזהר, ואת המהדורה הראשונה של קונטרס ההשלמה שלו.  קאפוסט [תקע”ו 1816]. מהדורה ראשונה. דפוס החסיד החב”די רבי ישראל יפה. ספירת דפים: [4], קלט, נז דף. גובה: 25 ס”מ (עותקים רגילים הם בגובה ממוצע של כ-20 ס”מ).  מצב: טוב, קרעים והדבקות בדפים ספורים. כתמים. שיקום קל בשער. כריכת עור עתיקה (בלויה מעט).  בסופו כרוך: קונטרס ההוספות: לבוב תרכ”א [1861]. מהדורה ראשונה. ספירת דפים: [12], יג-כ, [1] דף.  הכרך במקור הכיל את ספר ביאורי הזהר בפני עצמו, ולאחר זמן נכרך בסופו קונטרס ההוספות. ניתן לראות זאת על פי סימני דיו הנמצאים בעמוד האחרון של ספר ביאורי הזהר, שמקורם הוא ברישומים שונים בדף המגן האחורי. כיום מבדיל ביניהם קונטרס ההוספות.  כריכת קונטרס ההוספות נעשתה לפני זמן רב.  חתימות ורישומים רבים בתחילת וסוף הכרך. חותמות עתיקות בשער.  מקור: מכירת 'קדם' (2019). ביבליוגרפיה: סטפנסקי, ספרי חסידות, מס' 79. - - - - - - - - - - - - - - - - ”ובזה היה מדריגת האר”י ז”ל, שזכה לגילוי אליהו ורוח הקודש”: בראש הספר נדפסה ”אגרת השלוחה לכללות אנ”ש יצ”ו” מאת בן המחבר - האדמו”ר האמצעי, ובה מתאר האדמו”ר את צורת לימודו של בעל התניא בספר הזוהר: ”נראה בעליל לכל עיני ישראל אשר רוח הקודש הופיע עליו בהגלות נגלות אורו בסתרי סודות ורזין דאורייתא… וכאשר שמעתי מפי קדשו ז”ל… שכל ימיו עשה קבע ללמוד הזוהר הקדוש בשבת דוקא… ואמר על עצמו שאין רגילותו ללמוד בכל שבת רק דף אחד או שנים, אבל בעיון והעמקה גדולה וביגיעה גדולה וביגיעה רבה , בדקדוק הלשון בכל מלה שיהיה מכוון ע”פ אמיתיות חכמת הקבלה, ובזה היה מדריגת האר”י ז”ל, שזכה לגילוי אליהו ורוח הקודש מפני שיגע הרבה בלשון מאמרי זוהר הקדוש…” - - - - - - - - - - - - - - - - על הנקבים המצויים בראש דפי ספרים עם שוליים רחבים: קיימות עדויות עתיקות לפיהן במהלך ההדפסה הוצמדו הגיליונות למכבש באמצעות מסמרים שניקבו את הגיליון, על מנת שלא יזוז במהלך ההדפסה. ראינו נקבים דומים בכמה ספרים מדפוסי סלאוויטא וזיטאמיר, ווילנא וקאפוסט.  לא כל העותקים של הספרים נדפסו מלכתחילה עם שוליים רחבים, וגם אלו שכן - במרביתם השוליים הרחבים נחתכו עם השנים בידי הכורכים, על מנת שהבעלים לא יצטרך לשלם על כריכה גדולה, ולא ראו עניין בשימור השוליים. נקבים מיוחדים אלו נשתמרו רק במספר מצומצם ביותר של ספרים בעולם כולו, בכל משך תקופת הדפוס העברי. נקבים אלו שנשתמרו בעותק שלפנינו – מעידים כי העותק הוא ממש כפי שיצא מהדפוס, ולא קוצץ מעולם בידי הכורכים!