בידספיריט | עמודיה שבעה – מחשובי ספרי

עמודיה שבעה – מחשובי ספרי הדרוש – דפוס רבי שבתי משורר בס – דיהרנפורט תנ”ג [1693] * ספר עמודיה שבעה ובו שבעה דרושים נאים מאת הדרשן הגדול רבי בצלאל ב”ר שלמה מסלוצק וקוברין, מגדולי חכמי ליטא.  ספר דרוש חשוב בשנות הת', שזכה להערכה רבה.  המהדורה שלפנינו היא המהדורה הקלאסית הנפוצה של הספר, אשר נדפסה על ידי רבי שבתי משורר בס בעל 'שפתי חכמים' ו'שפתי ישנים'.  קודם לכן הוא נדפס בלובלין תכ”ו (יקר מציאות), ולאחר מכן פראג תל”ד (אינו מאוד מצוי). הדפסה חוזרת ונשנית זו היא נדירה למדי בספרי דרוש באותה התקופה. לאחר מכן נדפס עוד מספר פעמים, ואפילו הועתק בכתבי יד. שנתיים קודם לכן הדפיס רבי שבתי לראשונה חיבור אחר של רבי בצלאל: 'קרבן שבת', ובראשו הסכמת הגה”ק בעל 'סמיכת חכמים', בה משבח את רבי שבתי ”אשר שם נפשו בכפו תמיד… להיות מעיר לעזור לזכות את הרבים”.  על המחבר הוא כותב: ”הרב הדרשני… אשר האיר נתיבות החכמה… ידע לדרוש התורה במ”ט פנים, כאשר שבחו בחוץ מרננים”.  בגב השער נדפסו הסכמות גדולי הדור מן המהדורה הראשונה, ביניהם: בעל הט”ז, רבי יצחק הגדול מפוזנא ועוד. רבי בצלאל דרשן מקוברין היה מגדולי הדרשנים בליטא, והחיד”א משבחו ומכנהו ”הדרשן המופלא”. בקי בכל התורה כולה, ש”ס ופוסקים וקבלה, נודע בעיקר בספרו 'עמודיה שבעה', עליו כותב רבי שבתי משורר בס ב'שפתי ישנים': ”דרושים נפלאים ופשטים נחמדים מאוד”. כמה מחיבוריו לא נדפסו מעולם, ובהם ספרו הגדול על התורה 'זית רענן'.  ליקוטים מספרו 'עמודיה שבעה' הדפיס הרה”ק רבי אברהם יהושע מזיטומיר בעל ספר 'גאולת ישראל', תחת השם 'נופת צופים' (למברג תק”צ בערך).  דיהרן פארט תנ”ג [1693]. מהדורה שלישית. ספירת דפים: עב דף. גובה: 17.6 ס”מ. מצב כללי טוב, שיקום קל בשני דפים ראשונים. מסגרת השער קצוצה מעט. כריכה חדשה. בשער חתימת רבי זנוויל שטערן (וכן בראש דף ס' ע”א), ובעמוד האחרון חתימת רבי זיסקינד שטערן. כפי הנראה המה רבי שמואל זנוויל ובנו רבי שניאור זיסקינד שטרן, מנכבדי קהילת פרנקפורט דמיין בראשית שנות הת”ק.  מקור: אוסף וויליאם גרוס, תל־אביב.  - - - - - - - - -  מהדורה זו נדפסה על ידי החכם הנודע רבי שבתי משורר בס בעל 'שפתי חכמים', שהיה בעל בית דפוס בדיהרנפורט. בראש השער נדפס סמלו הייחודי של רבי שבתי משורר: דמות יהודי בלבוש אשכנזי אופייני למאה הי”ז, מחזיק מעין לוח גדול ועליו תווי־נגינה! זהו כמובן רמז למקצוע השירה שבו עסק רבי שבתי, ועל שמו כונה ”משורר בס”.  (ראה מלואים לדגלי המדפיסים העבריים, עמ' 502).  איש אשכולות היה רבי שבתי משורר בס (ת”א- תע”ח) בעל שפתי חכמים והטביע את חותמו בספרות התורנית, הן בספרו שפתי חכמים שהוא הליקוט החשוב והיסודי ביותר שנדפס על רש”י על התורה, הן בחיבורו הביבליוגרפי העברי הראשון מסוגו שפתי ישנים והן בבית הדפוס שהקים בדיהרנפורט שהדפיס בו לראשונה ספרי יסוד חשובים ביותר, כמו מגן אברהם, ט”ז, ובית שמואל. בצעירותו נמלט מפולין, שם נרצחו הוריו, לעיר הגדולה פראג, ולמד בה תורה, כמו כן ניחן בקול ערב ולמד את חכמת המוזיקה אצל החזן המפורסם רבי ליב שיר השירים ולפרנסתו שימש כמשורר בטון בס במקהלת בית הכנסת אלטנוישול הנודע בפראג, ומכאן נשאר שם כינויו רבי שבתי ”משורר בס”. באותה השנה ממש הדפיס בבית דפוסו את המהדורה השלמה של ה'שפתי חכמים' (ראה: גנזים 17 פריט 21 ).