בידספיריט | תורת משה, נאווידוואהר תקמ”ו [1786]

תורת משה, נאווידוואהר תקמ”ו [1786] – הדפסה קדומה מאוד של חידושים חסידיים מהמגיד ממעזריטש, רבי לוי יצחק מברדיטשוב ועוד * ספר תורת משה ובו פלפולים וחידושים על מאמרים תמוהים, מאת הגאון רבי משה קרנר מזלאטווי.  בספר נדפסו שמועות ודברי תורה מגדולי צדיקי החסידות! כידוע, הספר החסידי הראשון בעולם, ה'תולדות יעקב יוסף', נדפס לראשונה בשנת תק”מ – מה שהופך את הספר שלפנינו לאחד מן הספרים המוקדמים ביותר בעולם המביאים מתורת צדיקי החסידות. בעת ההדפסה חלק מהצדיקים עוד היו בחיי חיותם, כגון רבי לוי יצחק מברדיטשוב ועוד.  המגיד ממעזריטש: ”בשם הרב החסיד מהו' בעריש זצ”ל מעזריטשר” (לה ע”ב) ”כמו שכתוב בשם הרב החסיד המפורס' מהו' בעריש זצוק”ל בספר לקוטי אמרים” (כח ע”ב) ”בס' תולדת יעקב יוסף בשם הרב ר' בעריש מעזיריטשיר” (כד ע”א) המגיד רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב: ”מה ששמעתי מהרב החסיד המפורסם מהור”ר מיכל נרו יאיר מזלאטשאב” (לג ע”א). לפי לשון המחבר נראה ששמע בעצמו מפי המגיד.  הרה”ק בעל ה'תולדות': ”בס' פורת יוסף מהרב הגאון החסיד מהור”ר יוסף זצוק”ל אב”ד דק”ק פולנאי” (כז ע”ב) רבי שמעלקא מניקלשבורג: ”ובזה שמעתי בשם הרב הגאון מהור”ר שמעלקי זצ”ל שהי' אב”ד דק”ק ניקל שפורג” (יט ע”ב) ”בשם הרב הגאון מנ”ב [מניקלשבורג]” (כה ע”ב) ”שמעתי אומרים בשם הרב מנ”ב” (כח ע”ב) ”וכן שמעתי מהגאון מנ”ב הנ”ל כמה פעמים” (כט ע”א) רבי לוי יצחק מברדיטשוב: ”וכן שמעתי בשם הרב הגאון החסיד המפורס' מהור”ר לוי נר”ו אב”ד דק”ק פינסק” (לב ע”ב) כן מביא מרבי חיים צאנזער מבראד, רבי זכריה מענדל, רבי יונה מלוברטוב, המגיד מקרמניץ ועוד.  מהדורה יחידה של הספר (נדפס שוב רק בשנים האחרונות, במהדורת צילום). ספר נדיר מאוד.  המחבר רבי משה קרנר היה חכם מופלא ומופלג ביותר, בעל מחשבה מקורית.  נסע במדינות רבות ברחבי אירופה וליקט מדברי תורתם של חכמים רבים, וספריו רצופים בשמועותיהם. בכל מקום שעבר עורר את התפעלותם של הרבנים, כפי שניתן לראות מהסכמותיהם לספריו.  אחד המסכימים כותב עליו בשנינות כי הוא בקי בששה סדרי משנה ובשבעת החכמות (”ששה אני יודע, שבעה מי יודע”...).  על פי דברי המחבר בהקדמתו עולה, כי בעת הדפסת ספרו הראשון – 'תורת משה' שלפנינו – עדיין לא מלאו לו עשרים שנה! (”עדיין לא הגעתי לבן ך' לרדוף”). על פי עדות מאוחרת יותר היה אז המחבר כבן עשרים וארבע שנים.  נאווי דוואהר תקמ”ו [1786], מהדורה יחידה. ספירת דפים: לח, [2] דף. גובה: 19.8 ס”מ. מצב טוב. שיקומים קלים וכתמים. מספר כותרות קצוצות חלקית. כריכה חדשה. מקור: 'קדם' (2021). ביבליוגרפיה: סטפנסקי ספרי חסידות, מס' 615.  - - - - - - - - - - - - -  מלבד החידושי תורה החסידיים – שזורות בספר ידיעות שיש להן חשיבות לתולדות החסידות:  א - רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבנות פינסק: בכותרת הסכמת רבי יונה אב”ד לובמלא נדפס: ”הסכמת הרב… שהי' אב”ד דק”ק לובמלא, וכעת שמעתי שיונה מצא מנוח להיות מצ”פ [מצודתו פרושה] לק”ק פינסק והגליל”. ”מצודתו פרושה” הוא ביטוי מקובל המרמז כי הרב מיועד לקבל את כיסא הרבנות של אותה הקהילה.  ידיעה זו היא חשובה לתולדות סדר רבנותו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב. בעבר חל בלבול בסדר הזמנים, והביבליוגרף ר' חיים ליברמן כתב על כך מאמר 'סדר הרבנות של ר' לוי יצחק מברדיטשוב' (אהל רח”ל א' עמ' 66-68), ושם העלה כי רבי לוי יצחק היה אב”ד פינסק, ובשנת תקמ”ה עזב את העיר והתיישב בברדיטשוב. מהידיעה שלפנינו עולה כי אכן כיסא הרבנות של פינסק היה פנוי בשנת תקמ”ו.  מעניין לציין כי בגוף הספר שלפנינו מובאת שמועה בשם רבי לוי יצחק, שם הוא נזכר כאב”ד פינסק.  ב - שנת פטירתו של המגיד מזלוטשוב: על פי מקורות שונים תאריך פטירתו של המגיד הייתה בשבת, כ”ה אלול שנת ”וקמת” [תקמ”ו]. אולם, באותה השנה כ”ה אלול יוצא ביום שני. על כן שיערו כי אולי השנה היא לפרט גדול, (כלומר: בגימטריא מחושבת גם האות ה' שמרמזת על האלפים לבריאה, ה' אלפים), ואם כן השנה היא תקמ”א, ושם אכן כ”ה אלול חל בשבת. בספר שלפנינו מובאת שמועה מהמגיד מזלאטשוב, והוא מוזכר בברכת בחיים: ”מה ששמעתי מהרב החסיד המפורסים מהור”ר מיכל נרו יאיר מזלאטשאב” (לג ע”א). הספר עצמו נדפס בשנת תקמ”ו, ואם כן קשה לומר שעברו חמש שנים והמחבר לא שמע כי המגיד נפטר.  על בעל ה'תולדות' שנפטר בשנת תקמ”ב – ידע המחבר לכתוב ”זצוק”ל”;  על רבי חיים צאנזער מבראדי שנפטר בשנת תקמ”ג – ידע המחבר לכתוב ”זצ”ל” (י ע”ב). אמנם ייתכן לומר כי בעת הכתיבה היה המגיד בחיי חיותו ועל כן כתב עליו ”נרו יאיר”, ובעת ההדפסה לא שינה. על כל פנים כמדומה שיש לדון בזה מחדש.  (אגב, ר' יצחק אלפסי בספרו אנצי' לחסידות ח”ג עמ' תתקכד כותב על המגיד מזלוטשוב: ”הוא נפטר – וזה סופי – בשנת תקמ”ו ולא בשנת תקמ”א”).