בידספיריט | פולמוס ממזרי קורפו: כתב יד

פולמוס ממזרי קורפו: כתב יד הקונטרס היסודי שחיבר רבי רפאל אהרן בן שמעון אב”ד מצרים – עם קטעים שלא נדפסו – תר”ס [1900] * משמרת הטהרה – קונטרס ארוך בן 44 עמודים בכתב ידו הנאה ובחתימתו של הגאון רבי רפאל אהרן בן שמעון אב”ד מצרים, בעל 'נהר מצרים', מחכמי המזרח הנודעים בשנות הת”ר. הקונטרס מכיל מערכה גדולה כנגד רבני ירושלים אשר התירו למשפחה מהאי קורפו שהוחזקה בממזרות, לבוא בקהל. בראשו העתיק רבי רפאל אהרן כתבים שונים הנוגעים לפולמוס, ובהם את המכתב ששלח אל הראשון לציון היש”א ברכה והוא המכתב אשר העיר את הפולמוס.  זוהי אחת התשובות העיקריות והיסודיות בפולמוס זה, בו הצליחו הלוחמים נגד ההיתר, אשר מהבולטים בהם היה רבי רפאל אהרן – לשכנע את רבני ירושלים, ארזי הלבנון, לחזור בהם מהפסק שלהם. את הקונטרס שלח רבי רפאל אהרן לידי רעו רבי אליהו חזן אב”ד נא אמון בעל 'תעלומות לב', שנלחם לצידו באותו הפולמוס, על מנת שידפיסו בספרו 'תעלומות לב' חלק ג' (אלכסנדריה תרס”ג). לאחר מכן חזר רבי רפאל אהרן והדפיסו בספרו שלו, 'ומצור דבש' (ירושלים תרע”ב).  בדף ג' ע”א מופיע קטע שכנראה לא נדפס מעולם, ולאחריו שני קטעים נוספים אשר הושמטו מה'תעלומות לב' ונדפסו בשינויים רבים ב'ומצור דבש'. סה”כ כעמוד שלם של טקסט חדש. ראה הרחבה. ”ממזרי קורפו”: באי קורפו התגוררה משפחה שהוחזקה במשך זמן רב בממזרות, וקהל ישראל נמנעו מקשרי חיתון איתה. בשנת תרנ”ט פנו בני המשפחה לרבנים בשאלה האם יש להם איזו תקנה או האם ניתן לפקפק בסיבה להחזקתם כאסורים לבוא בקהל. רבני ירושלים הספרדים ובראשם הראשל”צ היש”א ברכה עסקו בנידון והעלו כי מותרים המה לבוא בקהל. את הבירורים, התעודות והפסקים להיתר הדפיס היש”א ברכה באותה השנה בירושלים בסוף ספרו 'עולת אי”ש'. כאשר שמעו על כך שני גדולי רבני מצרים – רבי רפאל אהרן בן שמעון אב”ד מצרים ורבי אליהו חזן אב”ד נא אמון – שינסו מותניהם להחזיר האיסור לקדמותו. רבים מבני קורפו היו מהגרים למצרים, והרבנים חששו לכשרות בני עדתם, באם יתחתנו עם אותה המשפחה.  שנה שלמה ערכו שני הרבנים הנ”ל ורבנים נוספים מאיטליה ”מלחמה נוראה עם רבנן קדישי וקשישי תקיפי ארעא דישראל” (כלשון רבי רפאל אהרן), מטבת תר”ס עד טבת תרס”א, ורבי רפאל אהרן שהיה סופר מהיר – ערך סביב העניין מאות מכתבים! (כפי שמעיד בספרו 'ומצור דבש').  לבסוף, בין היתר לאחר שרבי רפאל אהרן ערך את טענותיו באורך ובטוב טעם, חזרו בהם רבני ירושלים מהיתרם, ושלחו מכתב לקורפו בו מודיעים כי הם חוזרים בהם מההיתר, ”ואז אמרנו אשרי הדור, שהגדולים נשמעים לקטנים” (כלשון רבי רפאל אהרן). כתב יד חשוב, בעל ערך היסטורי לקורות פולמוס הלכתי שכמעט ואינו מוכר.  רבי רפאל אהרן בן־שמעון (תר”ז-תרפ”ט), נולד בעיר הקדש ירושלים לאביו הגדול רבי דוד בן־שמעון הנודע בשם הרב צוף דב”ש, בעל ספר שער החצר. בשנת תרמ”ח יצא פעמיים כשד”ר כולל עדת המערבים בירושלים. בשנת תרנ”א התקבל לרבה הראשי של מצרים ופעל בה רבות, תוך מאבק עקש עם הרוחות החדשות שנשבו בה. בשנת תרפ”א חזר לעיר הולדתו ירושלים ובה נפטר. מחיבוריו נודעו הספרים: נהר מצרים וטוב מצרים. מצאצאיו רבנים חשובים, וביניהם האחים רבי מסעוד ורבי נסים בן שמעון שליט”א. אחותם ז”ל היא רעייתו של חכם שלום כהן ראש ישיבת פורת יוסף.  מצרים, תר”ס-תרס”א [1900-1901]. ספירת דפים: כב דף, כתובים משני צידיהם. סה”כ [44] עמודים בכתב ידו וחתימתו של רבי רפאל אהרן. גובה: 22.3 ס”מ. מצב טוב, נקב לאורך הדפים. מעט כתמים. עטיפת נייר ישנה, עם קרעים קלים. בעמוד הראשון נוספה כותרת לקונטרס: ”אלה הדברים אשר דבר בקדשו הרב הגדול… כמהר”ר אהרן בן שמעון ני”ו…”. אולי בכת”י הנמען רבי אליהו חזן.  בעמוד האחרון הוראה למדפיס בכתב יד שונה: ”השמות שתחתיהם הקו יהיו מרובע [= יודפסו באותיות מרובעות] ופנאי תחתיהם [=רווח בשורה שלמטה]”. הצורה הטיפוגרפית אכן נדפסה בהתאם להוראה זו.  בחלק מהדפים ניתן להבחין בטביעות אצבע שחורות, סביר שהן מידיהם של פועלי הדפוס, אשר הדפיסו את הנוסח מתוך קונטרס זה.  - - - - - - - - - - - - -  במקרים רבים כאשר היו נדרשים רבנים לשלוח תשובות ארוכות, הם נתנו לסופריהם או תלמידיהם לכתוב עבורם את התשובה והם רק חתמו בסוף, לעיתים בתוספת כמה שורות. מתייחד בזה רבי רפאל אהרן אשר היה סופר מומחה, וכתב את כל תשובותיו בעצמו. וכך מעיד ב'ומצור דבש' על מלאכת הכתיבה בפולמוס זה: ”הועמסה עלי אני הצעיר רוב עובייה ורוב הקופה של מלחמה זו, כי סופר אני מנעורי… לילות כימים ידי אוחזת בעט לסדר כתבים… לסתירת פסק ההתר”. - - - - - - - - - - - - -  קטעים שלא נדפסו או נדפסו בשינויים: כאמור, הקונטרס שלפנינו נדפס תחילה כסימן ו' בספר 'תעלומות לב' של רבי אליהו בכור חזן, בשנת תרס”ג.  לאחר מכן הדפיסו רבי רפאל אהרן שוב בספרו 'ומצור דבש', בשנת תרע”ב, וצירף בראשו הקדמה ובה פרטים מעניינים על הקונטרס שלפנינו: הוא נכתב בחודש אדר שני שנת תר”ס, כשלושה חודשים לאחר תחילת הפולמוס. בתחילת חורף תרס”א שלחו רבי רפאל אהרן לרבי אליהו, על מנת שיצרפו לספרו, ולאחר זמן הוסיף בעמוד האחרון קטע חדש בשם ”אחרית טובה”, אף הוא בכתב ידו, בו מבשר שרבני ירושלים הודו לדברי האוסרים.  הנוסח הנדפס ב'ומצור דבש' הועתק מתוך הנוסח הנדפס ב'תעלומות לב', מפני שלא נשתמר בידי רבי רפאל אהרן אף עותק בכתב יד של הקונטרס (כפי שכותב שם במפורש). בכתב היד המקורי שלפנינו מופיעים עוד שלושה קטעים חריפים שנשמטו מה'תעלומות לב', כנראה בשל בקשת רבי רפאל אהרן בסוף הקטע השלישי: ”ויהיו דברי אלה למשמרת עמדי לעת מצוא”. (נמצאים בדפים ג' ע”ב - ד' ע”א. סה”כ כעמוד שלם). הקטע הראשון לא נדפס כלל, ובו כותב רבי רפאל אהרן כי כל משפחה שתתחתן עם אחד מהממזרים הרי היא פסולה, מדין משפחה שנתערב בה ממזר (מתחיל בתיבות ”וגם מצד אחר”). שני הקטעים הבאים נוגעים בין היתר לכבודם של רבנים אשר עסקו בנושא.