בידספיריט | מגיני זהב – יישוב השגות

מגיני זהב – יישוב השגות הש”ך על הט”ז – פראג ת”פ [1720] * ספר זה ניצב בלב אחת המחלוקות התורניות המפורסמות ביותר בעולם ההלכה. בשנת ת”ו [1646] נדפסו לראשונה שני חיבורים מרכזיים על חלק יורה דעה של ה”שולחן ערוך”: הט”ז – טורי זהב, מאת רבי דוד הלוי סגל; ו הש”ך – שפתי כהן, מאת רבי שבתי הכהן. שני הספרים התקבלו במהירות כספרי יסוד, ומאז ועד היום הם נלמדים בכל בית מדרש העוסק בהלכה. אף ששניהם עסקו באותם נושאים הלכתיים, הם נחלקו זה על זה בפרטים שונים. לעיתים הגיעו למסקנות שונות לחלוטין בשאלות מעשיות, וכל אחד מהם ביקר את שיטת חברו בחריפות למדנית. הט”ז סיים את הדפסת ספרו סמוך להופעת ספר הש”ך. לאחר שעיין בש”ך, הדפיס דף מיוחד ובו מספר השגות על דברי הש”ך. דף זה צורף רק לחלק מן העותקים של הט”ז, וכיום הוא נדיר ביותר. גם הש”ך מצידו חלק על הט”ז, וחיבר ספר שלם בשם ”נקודות הכסף”, שבו השיב באריכות לטענות הט”ז וביקר רבות מפסיקותיו. בנוסף חיבר ”קונטרס אחרון”, ובו התייחס גם להשגות שהט”ז הדפיס באותו דף נדיר. אלא שכאן נוצר מצב יוצא דופן: ספר 'נקודות הכסף' של הש”ך נדפס רק שנים רבות לאחר פטירת הט”ז. משום כך הט”ז עצמו כבר לא יכול היה להשיב לטענות שהועלו נגדו. כדי למלא את החסר קם נכדו של הט”ז, רבי יואל אב”ד שברשין, וחיבר את הספר ”מגיני זהב” שלפנינו. מטרתו הייתה להגן על שיטת זקנו ולהשיב על השגות הש”ך שב”נקודות הכסף”. למעשה, הספר הפך לחלק בלתי נפרד מן הדיון ההלכתי: מי שלומד את השגות הש”ך על הט”ז, נוהג לעיין גם בתשובות ה”מגיני זהב”. חשיבותו של הספר הייתה כה גדולה, עד שכבר במאה הי”ח נדפסה מהדורה ששילבה יחד את ”נקודות הכסף” ואת ”מגיני זהב” באותו עמוד, כדי לאפשר ללומד לראות את שני צדדי הוויכוח זה מול זה. בראש הספר שלפנינו נדפסו הסכמותיהם של גדולי הדור, ובהן גם הסכמת רבני פולין שהתכנסו ביריד גרמניץ בשנת תמ”ג. באותה הסכמה נקבע כי במחלוקות שבין הט”ז לש”ך יש להעדיף בדרך כלל את פסיקת הט”ז, בין היתר משום שהיה מבוגר מן הש”ך ונחשב באותם ימים לאחד מגדולי ההוראה שבדור. הט”ז אכן היה מבוגר מהש”ך בעשרות שנים, ועוד האריך ימים אחריו.  המוציא לאור מספר בהקדמתו כי החיבור שלפנינו הוא רק שריד קטן מתוך חומר רב שכתב המחבר להגנת הט”ז, בעוד חלקים אחרים אבדו במשך השנים. פראג ת”פ [1720]. מהדורה ראשונה ולא מצויה. ספירת דפים: כו דף. גובה: 18 ס”מ בקירוב. מצב טוב. נקב לאורך הדפים. מעט כתמים. כותרות בודדות קצוצות חלקית.  בשער חתימת וחותמת רבי משה סופר מזיבנבירגן (תר”א-תרפ”ז), בנו של ה'כתב סופר' ונכדו של ה'חתם סופר'.  חתימות נוספות: ”קלמן סג”ל…”; ”אברהם סג”ל פארקאש” ביבליוגרפיה: סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 161 בהערות; פנקס ועד ארבע ארצות, ירושלים תש”ן, עמ' 182-183.  - - - - - - - - - - -  ”נשקני על ראשי” – קשרי הט”ז והש”ך: מעניין לציין את דברי הש”ך עצמו, על יחסיו הטובים עם הט”ז, על אף המחלוקות ההלכתיות החריפות ביניהם: ”אל יעלה על לב הקורא… שהיה לי ח”ו איזה מחלוקת עם בעל טורי זהב או יש בלבי איזה טינא עליו. חיברתי השגות על ספרו, כי הלא נודע לכל כי נתקיים בנו את והב בסופה והתורה מחזרת על אכסניה שלה, כי נעשיתי אכסניה לבעל טורי זהב, והיה אצלי שלשה ימים, וכיבדתיו בכבוד גדול אשר לא יאמן כי יסופר, וגם הוא נתכבד בי הרבה עד שנשקני על ראשי…”