בידספיריט | ספר יסוד: נפוצות יהודה, דפוס


ספר יסוד: נפוצות יהודה, דפוס ראשון – הדרשות המפורסמות של רבי יהודה מוסקאטו – ונציה שמ”ט [1589] * נ”ב דרשות במעגל השנה, מאת החכם והדרשן המפואר רבי יהודה מוסקאטו, מגדולי רבני איטליה בסוף המאה הט”ז. דרשותיו בנויות לתלפיות, מלאכת מחשבת, והתפרסמו מאוד בשעתו. ”נודע בשערים שמו כדרשן גדול” (תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליאה, עמ' 126). מספרי היסוד בספרות הדרוש. על דרך הדרש של רבינו כתב הגאון מהרש”י קצנלנבוגן (אביו של רבי שאול וואהל – מלך פולין ליום אחד) בהספדו עליו: ”התלמיד חכם הזה מכלכל דבריו במשפט, ומסדר הדרש שלו באופן נאות: מתחיל באגדה המושכת לב האדם, באופן שהבעלי בתים לא ילאו מלשמוע דבריו… אמנם עיקר הדרש שלו יהיה בדינים והלכות” (שנים עשר דרשות, דרוש ג').  חלק מהדרשות הן הספדים על גדולי הרבנים, כדוגמת רבי משה פרובינצאלו אב”ד מנטובה ורבי יצחק פואה (חותן הרמ”ע מפאנו). רבי יהודה מוסקטו (נפטר: ש”נ), תלמידו של רבי משה פרובינצאלו אב”ד מנטובה, אשר העיד עליו: ”זך וישר פעלו, בחזקת בעל נפש יתירה”. בשנת שמ”ז נתמנה לאב”ד וראש ישיבת מנטובה, והיה לאחד מגדולי איטליה המפורסמים. מתלמידיו: רבי אברהם משער אריה בעל 'שלטי הגבורים'. נודע גם בפירושו היסודי על הכוזרי, 'קול יהודה', אשר נדפס בשנת שנ”ד, לאחר פטירתו.  מהרש”י קצנלנבוגן מתארו בהספד הנ”ל: ”שר וגדול בישראל… אשר נמצאו בו בשלמות כל התארים הראויים להמצא בתלמיד חכם”. ויניציאה שמ”ט [1589], מהדורה ראשונה. ספירת דפים: יד, רלט דף. גובה: 19.5 ס”מ. שוליים נאים. דפים בודדים כרוכים שלא כסדרם. מצב טוב-בינוני, מספר נקבים דקים לאורך דפים רבים, חלקם משוקמים. מעט כתמים. כריכה עתיקה, משוחזרת. אבזמי עור חדשים.  בדף המגן מופיעה הקדשה בכתב יד וחתימת רבי יעקב מאיר לעהרן (אחיו של רבי צבי הירש לעהרן, שניהם מראשי ארגון הפקידים ואמרכלים), אל רבי קאפל במברגר אב”ד וורמיזא, מתוארכת: דיסלדורף תקצ”ה.  רבי יעקב קאפל במברגר היה מגדולי רבני גרמניה, ועמד בקשר מכתבים הדוק עם משפחת לעהרן (ראה: ירושתנו, ט, עמ' שלט). אחד מתלמידיו הנודעים הוא רבי צבי בנימין אוירבך אב”ד הלברשטט.  בדף השער מופיעה חותמת רבי בן ציון עטלינגר בנו של ה'ערוך לנר'. ברשותו היו מספר כתבי יד של רבי יעקב קאפל, אשר הוצעו למכירה בבאברויסק בשנת תרע”ד, על ידי הסוחר יעקב גינצבורג.  מקור: מכירת ברנוביץ' (2007). ביבליוגרפיה: סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 488.