בידספיריט | הספר שהשפיע רבות על נוסח

הספר שהשפיע רבות על נוסח התפילה: 'שערי תפילה', דפוס ראשון – יסניץ תפ”ה [1725] * חיבור מיוחד לפי סדר התפילה, הכולל הסברים ושיטות בדקדוק נוסח התפילה.   נתחבר על ידי המדקדק הנודע רבי שלמה זלמן הענא, המוכר בכינויו: רז”ה.   זהו חיבור מקביל ומשלים לסידור היסודי 'בית תפלה' שהדפיס רז”ה באותה השנה, והייתה לו השפעה עצומה על נוסחאות התפילה.  הסידור נועד לכלול רק את נוסח התפילה כפי שיטתו - בלא הסברים, על מנת שלא תתבלבל כוונת המתפלל, וה'שערי תפלה' הוא כרך ההסברים לשיטתו, עבור המעיינים, בלא התפילות.  נוסחאות ודיוקים רבים שקבע רז”ה בסידורו, וביארם ב'שערי תפלה' שלפנינו – קנו את מקומם במהדורות רבות של סידורים, עד עצם היום הזה.  בראש הספר מופיעות הסכמות מגדולי הדור כדוגמת ה'חכם צבי' ורבי אברהם ברודא מפראג, אך חלקן חשודות כמזויפות. הספר עורר פולמוס נרחב, והשיגו עליו מדקדקים רבים.  ראש הלוחמים כנגדו היה היעב”ץ שכינה ספר זה בשם ”צערי תפלה”, ודרש למחוק מכל העותקים את הסכמת אביו ה'חכם צבי', באשר לדבריו מזויפת היא.  ראה להלן הרחבה על הפרשייה.  המדקדק הנודע רבי שלמה זלמן הענא - רז”ה (תמ”ז-תק”ו) - מגדולי המדקדקים האשכנזיים בדורות האחרונים. שמו הלך לפניו, ורבים מהשינויים שהציע בנוסח התפילה התקבעו בסדרי התפילות עד זמנינו (ראה: ספרי יסוד, נספח שערי תפילה, אות י'). נולד בעיר הענא הסמוכה לפרנקפורט וכבר בגיל צעיר החל לעסוק בתורת הדקדוק. היו שטענו כנגדו, חלקם בחריפות רבה (ובראשם היעב”ץ, ראה להלן), אולם באופן כללי זכה ליחס אמביוולנטי: הערכה רבה לצד השגות על דבריו. אף היעב”ץ הודה לעיתים בצדקת דברי רז”ה בנוגע לעניינים ספורים.  ראה לדוגמה את לשון הסכמת ה'נודע ביהודה' לספר 'קונטרס השגות' על סידור רז”ה. יעסניץ תפ”ה [1725], מהדורה ראשונה. ספירת דפים: מז, [1] דף. מצב טוב, בלאי בפינות הדפים. כריכה חדשה.  ביבליוגרפיה: סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 414 בהערה.  - - - - - - - - - -  סידור רבי זלמן הענא, 'שערי תפלה', והפולמוס כנגדו: רז”ה עסק מגיל צעיר ביותר בדקדוק, ונודע כחריף ובקי גדול בחכמה זו.  בשנת תס”ד נדפס סידור תפילה על ידי המדקדקים רבי עזריאל מווילנא ובנו רבי אליהו, אשר לרוב עוצם חשיבותו גזרו גדולי הדור שהמלמדים ילמדו ויתפללו עם תלמידיהם מתוך סידור זה בלבד - תופעה חסרת תקדים. רז”ה הצעיר יצא כנגד הסידור – באשר טען כי יש בו שיבושים קשים רבים, והתפלמס כנגד המחברים בספרו 'בנין שלמה', שחיבר בהיותו כבן עשרים שנה בלבד. מחמת חריפות דבריו בספרו כנגד רבנים שונים - קמה סערה נגדו, והוצרך להדפיס דף התנצלות מיוחד.  המדקדקים הנ”ל, רבי עזריאל מווילנא ובנו רבי אליהו, הדפיסו מהדורות מתוקנות של הסידור בשנים תע”ג ותפ”א, ובהם השיבו מעט כנגד רז”ה, והותירו בו רבים מהדברים שכנגדם עורר רז”ה. על כן קם רז”ה והדפיס סידור מיוחד בשם 'בית תפלה', ערוך לפי שיטתו בדקדוק, ולצידו הדפיס ספר הסבר בשם 'שערי תפלה' (שלפנינו): הסידור נועד לכלול רק את התפילות היומיומיות בלא כל פירושים והסברים, ואילו ה'שערי תפלה' מכיל הסברים ועיונים לפי סדר התפילות בסידור.  כל המדקדקים שרצו להבין מדוע קבע רז”ה בסידורו נוסח או ניקוד מסויים – הלכו לספר ההסבר שלפנינו, לפי מיקום התפילה, ושם מצאו את שיטת רז”ה ונימוקיו.  תחילה הדפיס רז”ה את ה'שערי תפלה', ולאחר זמן קצר הדפיס את הסידור עצמו. על אף שרצה כי הסידור יכלול רק את התפילות ובלא הערות – למעשה הדפיס בתחתית הדפים הערות נוספות כנגד האב ובנו המדקדקים הנ”ל, שעלו לו לאחר שהדפיס את ה'שערי תפלה'. הפולמוס: מיד לאחר הופעתו – עורר הספר פולמוס עצום בקרב מדקדקים רבים, ובראשם היעב”ץ שהקדיש כנגדו ספר שלם בשם 'לוח אר”ש' ובו מאות השגות חריפות על שיטת רז”ה.  חלק ניכר מהפולמוס נבע מכך שרז”ה קבע לעצמו שיטה בדקדוק, ומחמתה מוכן היה לבטל נוסחאות עתיקות של רבותינו הקדמונים, כאשר לא נראו נכונות בעיניו.  כן האשימוהו בזיוף ההסכמות שהדפיס בראש ה'שערי תפלה', וב”התאמת” מקורות שיתאימו לשיטתו.  את ה'לוח אר”ש' חיבר היעב”ץ בצעירותו, אך הדפיסו רק בערוב ימיו, בשנת תקכ”ט. על אף שה'לוח אר”ש' לא נדפס עדיין, הדפיס היעב”ץ רמיזות עבות כקורה כנגד רז”ה כבר בספרו 'לחם שמים', אשר נדפס באלטונה בשנת תצ”ג. רז”ה מצידו הדפיס באותה השנה את ספרו 'צוהר לתיבה' (ברלין תצ”ג), בסופו צירף קונטרס 'מכסה לתיבה' ובו השיב ליעב”ץ והגן על שיטתו. (בגנזים 17 פריט 41 הופיע ספר זה שהיה שייך למחבר עם הגהות בכתב ידו).  גם בסידורו המפורסם 'עמודי שמים' הדפיס היעב”ץ רמיזות חריפות כנגד רז”ה, וכלל בו ציונים ללוח אר”ש.  חלק שני מספר 'לוח אר”ש' הדפיס היעב”ץ בספרו 'עץ אבות', בשנת תקי”א.  גוף הספר 'לוח אר”ש' נדפס רק בשנת תקכ”ט, שנים רבות לאחר פטירת רז”ה ושנים ספורות טרם פטירת היעב”ץ עצמו.  למעשה, על אף הפולמוס הנרחב – חלקים ניכרים משיטתו של רז”ה נתקבעו לדורות.  תיאור נרחב של קורות הפרשה ראה בראש ספר 'לוח ארש' מהדורת אוצרנו, ירושלים תשס”א, ומשם נלקחו מרבית הפרטים שתוארו לעיל. שם נדפסה גם המהדורא בתרא של המאמר 'המדקדק רז”ה וזיופיו' (אשר נדפס קודם ב'צפונות' יא), עם הוספות ומענה לדברי פינקובר על המהדורה הראשונה של המאמר (ראה מפעל הביבליוגרפיה רשומה 118735).