בידספיריט | ”אשרי הדור שזכה לכך”! –

”אשרי הדור שזכה לכך”! – דפוס ראשון של ספר היסוד הנודע 'אור זרוע' – שוליים נאים – דפוס שפירא – זיטאמיר תרכ”ב [1862] * ספר יסוד מפורסם וחשוב במיוחד מתקופת הראשונים – ספר אור זרוע לרבינו יצחק ב”ר משה מווינא, ובו פסקי הלכות ושו”ת. נדפס כאן לראשונה, למעלה משש מאות שנים לאחר שנתחבר! הספר נזכר אצל רבים מהפוסקים עד סוף תקופת הראשונים, המצטטים ממנו לרוב, ולאחר מכן כנראה הושמדו או אבדו כמעט כל כתבי היד של החיבור.  חשובי הפוסקים מתקופת האחרונים, כדוגמת מרנן ה'בית יוסף' והרמ”א, לא ראו את החיבור במקורו אלא רק מציטוטים וקיצורים וכיוצ”ב. (אמנם החיד”א דכל רז לא אניס ליה מציין ב'שם הגדולים' כי ראה כתב יד חלקי, והוא ”גדול הכמות והאיכות”).  כאשר נדפס הספר לראשונה – במהדורה שלפנינו – הוא עורר התרגשות עצומה בקרב גדולי הדור, אשר כמובן כבר ידעו עוד קודם על קיומו, מתוך האיזכורים בספרי הפוסקים הקודמים להם. השואל ומשיב כותב בהסכמתו: ”נשלח אליי לדוגמא העתק מסימן רנ”א ורנ”ב, וברכתי ברוך יוצר המאורות אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה, אשרינו שזכינו לכך”! ורבי יצחק אלחנן מקובנא כותב: ”אשרי הדור שזכה לכך, ואשרי עין ראתה כל אלה”. נדפס בקדושה על ידי השותפים רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא – נכדי הרב מסלאוויטא. הדפסה נאה עם שוליים נאים. בהדפסה זו הופיעו לראשונה חלקים א' ו-ב', מתוך כתב יד של רבי צבי הירש לעהרן (שמור כיום בספריית הרוזנטליאנה). לאחר קרוב לשלושים שנה נדפסו בירושלים חלקים ג-ד מתוך כתב יד אחר, של המוזיאון הבריטי.  המחבר רבינו יצחק ב”ר משה מווינא, המכונה ”רבי יצחק אור זרוע” (נפטר: ה' אלפים י', 1250 למניינם) – היה מגדולי ראשוני אשכנז, תלמיד בישיבות אשכנז וצרפת, וקיבל מפיהם של רבים מאדירי התורה ששמם נישא בחרדת קודש: הראבי”ה (ממנו מביא שמועות רבות ביותר), השר מקוצי, רבי יהודה החסיד, בעל הרוקח ועוד. תלמידו המובהק הוא מהר”ם מרוטנבורג, רבם של המרדכי, הרא”ש ועוד. חשיבות גדולה נודעת לספר בכך שליקט פסקים ושמועות מהגאונים והראשונים, לעיתים מעתיקם בארוכה על פני עמודים שלמים.  זיטאמיר תרכ”ב [1862], מהדורה ראשונה. שני חלקים בשערים נפרדים.  ספירת דפים: ח”א: ב, [1] ג-קטז דף. ח”ב: ב, צב דף. מצב כללי טוב עם שוליים רחבים, עותק נאה, מעט הדבקות בשוליים הפנימיים של דפים בודדים. בלאי קל בשער. כריכת עור ישנה עם שדרה מאוחרת.  ביבליוגרפיה: סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 233.