בידספיריט | נדיר: ”לוח של ס”ד שנים”

נדיר: ”לוח של ס”ד שנים” – לוח עברי מיוחד עם תפילות – עשרות ציורים נאים – וירונה תקפ”ו [1826] * ספר מיניאטורי מעניין לקביעת זמני מועדי השנה, עבור 64 שנים: תקפ”ז-תרמ”ט. ראה להלן הרחבה על מבנה הלוח. בהמשך הלוח נדפסו: תפילת הדרך, סדר ספירת העומר, לוח הפטרות כמנהג האשכנזים והספרדים, ולבסוף נדפסו משלים עממיים באיטלקית. לאורך הספר נדפסו למעלה מ-30 איורים נאים, חלקם ייחודיים למדי: ציור טווס (!), שמש וירח המשולבים עם ציור פני אדם, שנים-עשר המזלות, ציורי פרחים ועוד. בכל דף מדפי ספירת העומר נדפס: סדר התפילה לשני ימים, וציור אחד. ספר נדיר, כולל הלוח המקופל (שבלעדיו לא ניתן להשתמש בלוח). וירונה תקפ”ו [1826]. מספור דפים: [1] דף גדול מקופל, [2], 77; 13 עמ'. שני שערים, בעברית ולטינית.  גודל מיניאטורי: 11.8 ס”מ. גודל הדף המקופל: 23x36.5 ס”מ. מצב טוב, נייר לבן. מעט כתמים. קרעים קלים בדף המקופל. כריכה רכה ישנה.  - - - - - - - - - - - על לוח השנה העברי: כידוע למביני חכמה עתיקה זו, לוח השנה העברי בנוי בצורה מורכבת מאוד. על מנת לפשט את ידיעת זמני השנה של הלוח העברי - ניתנו 14 ”קודים” מיוחדים, וכל שנה אפשרית עשויה מאחד ה”קודים” האלו, וכאשר אומרים על שנה מסוימת שהיא מ”קוד” מסויים - ניתן על פיו לקבוע את זמני כל השנה כולה! ה”קוד” הוא למעשה שלוש אותיות, כל אות מייצגת פרמטר שונה: האות הראשונה היא היום בו יחול ראש השנה, האות השניה היא קיצור של סוג אורך השנה, והאות השלישית היא היום בו יחול חג ראשון של פסח. כלומר: האות הראשונה מייצגת את היום בו יחול ראש השנה, והיא עשויה להיות אחת מהארבע: ב, ג, ה, ז. (ראש השנה אינו חל בימים א, ד, ו - והרמז: ”לא אד”ו ראש”). האות השניה מייצגת את מבנה שלימות השנה, והיא עשויה להיות אחת מהשלוש: ח - חסרה (חשון וכסלו מכילים 29 ימים כל אחד, ועל כן השנה כוללת 353 ימים), כ - כסדרה (חשון חסר וכסלו מלא, ועל כן השנה כוללת 354 ימים), ש - שלמה (שני החודשים מכילים 30 ימים כל אחד, ועל כן השנה כוללת 355 ימים). האות השלישית מייצגת את היום בו יחול חג ראשון של פסח, והיא עשויה להיות אחת מהארבע: א, ג, ה, ז. (חג ראשון של פסח אינו חל בימים ב, ד, ו - והרמז: ”לא בד”ו פסח”) על פי זה - לכל שנה יש 4 אפשרויות לראש השנה, 3 אפשרויות לאורך השנה, ו-4 אפשרויות לחג הפסח, אך בגלל הכללים המגבילים (לא אד”ו ראש, לא בד”ו פסח), מתקבלים רק 14 צירופים אפשריים: 7 אפשרויות של שנה פשוטה (בחג, בשה, גכה, הכז, השא, זחא, זשג),   ו-7 אפשרויות של שנה מעוברת (בחה, בשז, גכז, החא, השג, זחג, זשה) לדוגמא, שנת תשפ”ו היא שנה מסוג ”גכה”, והכוונה: ראש השנה חל ביום שלישי (ה), השנה היא כסדרה (כ), וחג ראשון של פסח חל ביום חמישי (ה). הספר שלפנינו מכיל לוח מקופל ואת גוף הספר, המשלימים זה את זה: בלוח המקופל נרשמו 64 השנים בין תקפ”ז ל-תרמ”ט, בכל שנה אות אחת מתוך י”ד (כפי שהסברנו לעיל כל שנה היא אחת מ-14 האפשרויות). בגוף הספר נדפסו שני דפים עבור כל אחת מ-14 האפשרויות: בשני הדפים נדפסו שמות המועדים השונים, ומולם נדפס באיטלקית שם היום בו יחול אותו מועד. לדוגמא: שנת תקפ”ז מסומנת בלוח באות ג'. כאשר נלך לגוף הספר לדפים המייצגים את אפשרות ג', נראה כי ראש השנה יחול בימים שני ושלישי (Lun. = Lunedì = שני; Mar. = Martedì = שלישי), צום גדליה יחול ביום רביעי (Mer. = Mercoledì = רביעי), וכך ניתן לקבוע את זמני כל השנה כולה.