בידספיריט | עשרות הגהות שלא נדפסו בכתי”ק

עשרות הגהות שלא נדפסו בכתי”ק החסיד רבי ליב הכהן כ”ץ מירושלים בן ה'שער אפרים' – על ספר 'באר שבע', ונציה שע”ד [1614] * ספר יסוד: באר שבע והוא פירוש על מסכתות ופרקי גמרא שאין עליהם פירוש התוספות, כגון: הוריות, תמיד, כריתות ועוד. מצב בינוני-גרוע. נתחבר בידי הגאון רבי יששכר בער מאיילבורג וצפת, מגדולי רבותינו האחרונים בדור שלאחר הרמ”א והמהרש”ל. ספר חשוב ביותר, וכבר העיד המהר”ל מפראג בהסכמתו בראש הספר כי החידושים נכתבו ”בבקיאות וחריפות הפלא ופלא… ראויים הם ללמוד וללמד בישיבה בכל תפוצות ישראל”. עותק זה היה שייך לגאון רבי ליב כ”ץ מירושלים, בנו של הפוסק הנודע ה'שער אפרים' רבי אפרים הכהן מווילנא. הוא אשר ערך והדפיס את ה'שער אפרים', בתוספת הגהות יסודיות משלו, הנזכרות בפוסקים. רבי ליב הוא דודו וידידו הקרוב של ה'חכם צבי', ויחדיו שאבו מלוא חפניים תורה וחכמה מה'שער אפרים' (כפי שמעיד רבי ליב עצמו בהקדמה לשעא”פ). היעב”ץ מכנהו בספרו מגלת ספר: ”הרב המובהק כמו”ה יהודה ליב ז”ל…”. בראש השער מתנוססת חתימת יד קדשו: ”מאת ה' היתה זאת לי הצעיר אריהודאליב...”. לאורך הספר מופיעות כ-40 הגהות חריפות וציונים שונים בכתב ידו. החיד”א בערכו בשם הגדולים כותב: ”ראיתי לו הגהות כ”י”.  בהגהה אחת מזכיר את אביו הגדול: ”מה ששמעתי מפי הקדוש אמ”ו הגאון זצוק”ל” (סח ע”א). במקום אחר מציין ל'שער אפרים' של אביו, שהוא הוציא לאור (מו ע”א). בדף נ' עמוד ב' נדפסו דברי המחבר שצריך להגיה נוסח מסויים שלדעתו הוא שיבוש. על זה כותב רבי ליב כי לדעתו אין צריך להגיה ומסביר מדוע, ו”לא כמו שהבין הרב המחבר הזה עם כמה גדולים עמו, כי התורה מונח[ת] בקרן זוית, וה' יאיר עינינו בתורתו הקדושה… ואני כננס בין הענקים – נלע”ד כמ”ש לעיל דא”צ הגה”. ההגהות על מסכת כריתות (שש הגהות) נדפסו בקובץ צפונות ד' מתוך העותק שלפנינו, ונדפסו לאחר מכן בהוצאות החדשות של הספר על ידי מכון 'זכרון אהרן'. חלק מהגהה נוספת מדף נה ע”ב נדפס בקובץ בית אריה ליב, ירושלים תשנ”ד, עמ' 9. למיטב ידיעתנו, שאר ההגהות לא פורסמו מעולם! ”החסיד שבכהונה” הגאון רבי ליב הכהן כ”ץ (אחר ת”ח - לפני תצ”ב) - בן זקוניו של הפוסק הנודע רבי אפרים הכהן מווילנא, וקיבל ממנו יחד עם אחיינו רבי צבי אשכנזי החכם צבי (שהיה נכד רבי אפרים). בשנת תמ”ו עלה לירושלים ושהה בה שנה אחת בה עסק בהכנת ה'שער אפרים' לדפוס, לאחר מכן חזר לאירופה והדפיס בזולצבאך בשנת תמ”ח את ה'שער אפרים'. בראשו הוסיף הקדמה רבת ענין, וכן הוסיף הגהות רבות הנזכרות אצל הפוסקים. לאחר מכן חזר שוב לירושלים, ונעשה לאחד מראשי הקהילה האשכנזית בירושלים, והוא היה זה שהציע למנות את רבי דוד אופנהיים מניקלשבורג ופראג ל”נשיא ארץ ישראל”. חתום על החרם הירושלמי כנגד ספיחי השבתאים, יחד עם מחותנו ראש רבני ירושלים רבי אברהם יצחקי. נכדו־חורגו הוא הגאון המפורסם רבי יעקב כולי בעל 'מעם לועז', בנו של רבי מכיר כולי (מזוו”ר), אשר נשא בזוו”ש את בתו של רבי ליב.  רבי משה זכות כתב עליו בהסכמתו לשער אפרים: ”יפה כח הבן [רבי ליב] מכח האב לתושיה כפליים, כי נחה עליו מעלת אביו פי שנים” בהיותו בא”י סיגל לעצמו סגנון כתיבה ספרדי, בנוסף לסגנון האשכנזי – תופעה נדירה ביותר בקרב חכמי אשכנז (והוא בדומה למקובל רבי מאיר פאפירש ועוד יחידי סגולה). ראה לדוגמא הגהות שכאלו בדף מו ע”א.  הגהת רבי ליב הגהות רבי ליב על כריתות תיאור הספר: ויניציאה שע”ד [1614], מהדורה ראשונה, בחיי המחבר. ספירת דפים: [18], קכב דף. גובה: 29 ס”מ, מספר דפים קצרים יותר. מצב בינוני-גרוע, נקבים רבים לכל אורך הכרך. הדבקות גסות בדפים רבים. אנא ראו תמונות קודם הגשת הצעה. הספר נמכר מפאת חשיבות ההגהות. מרביתן שלימות, קריאות וניתנות להדפסה.  מקור: אוסף הרב רפאל רייכמן זצ”ל. ביבליוגרפיה: סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 70.