בידספיריט | ”והנני מעתיר בעדו ומברכו שהשי”ת

”והנני מעתיר בעדו ומברכו שהשי”ת יזמין לו פרנסה טובה ברב נחת ורחבה” מכתב שופע ברכות מאת הרה”ק רבי יצחק ישעיה מטשכויב הי”ד בן זקוניו של הרה”ק רבי חיים מצאנז. קראקא תרצ”ז [1937] * מכתב תודה וברכות בתוספת דברי ברכה וחתימה בעצם כתב יד קדשו של הרה”ק רבי יצחק ישעיה הלברשטאם מטשכויב. אגרת תודה על משלוח 'אגודת ציצית' מעיר הקדש ירושלים , עם דברי ברכה חמים ונלהבים: 'והנני מעתיר בעדו ומברכו שהשי”ת יזמין לו פרנסה טובה ברב נחת ורחבה'. ובשורת הסיום הוסיף האדמו”ר בעצם כתיבת ידו הטהורה: 'דברי ד”ז דו”ש [דודו זקנו דורש שלמו] באהבה ומברכו בכ”ט [בכל טוב] הק' יצחק ישעי' בהג' הק' מצאנז זצלה”ה'. רבינו הידר מאוד במצוות ציצית, וידוע מכתב ממנו בו מפרט בארוכה ובדיוק רב כיצד להכין את העטרת כסף טהור של הטלית שלו (רביה”ק מטשחויב עמ' קסט).  מרטיט הוא סיפור הריגתו על קדושת השם, בעודו מעוטף הטלית:  בחודש אלול תש”ג שהה רבינו בבונקר בגטו בוכניה ונתגלה על ידי הרשעים ימ”ש, והיה ברור כי יוציאוהו להורג ה”י בתוך דקות ספורות, ואמר רבינו לסובבים אותו שמי שיביא לו טלית להתעטף בו – הוא מבטיח לו עולם הבא ('שפע חיים' רעווא דרעווין ג' שמות-יתרו, עמ' שלא). ואכן, הביאו לו טלית, ויצאה נשמתו בטהרה מעוטף בה, הי”ד (רביה”ק מצאנז ח”ב פרק כ”ה). האדמו”ר הרה”ק רבי ישעיהל'ה הלברשטאם מטשכויב הי”ד (תרכ”ד-תש”ג) בן זקוניו של הרה”ק רבי חיים מצאנז אשר העיד עליו שנשמתו קדושה. על צעירי בניו של הרה”ק מצאנז אמר רבי יהושע מבעלזא, אין לנו מושג באיזו קדושה הוליד הרה”ק מצאנז את בניו ובפרט אלו שנולדו לו בזקנותו. נתייתם בגיל י”ב וגדל בבית אחיו הרה”ק רבי יחזקאל משינאווה, רבי ברוך מגורליץ ורבי דוד מקשאנוב. לאחר נישואיו עם בת האדמו”ר רבי יחיאל מקרילוביץ שהיה חתן רבי יהושע מבלז, הסתופף בצל סב אשתו הרה”ק רבי יהושע מבלז. בהיותו בן תשע עשרה נתקבל לרב בטשכויב ועל שמה נקרא, אף שבשנת תרנ”ג קבע את מושבו בקראקא. חצרו מנתה אלפי חסידים. דמה באישיותו ובהנהגתו לאביו הקדוש. קראקא תרצ”ז [1937]. גלויית דואר רשמית. עם שורות במקור ובולים מקוריים, מצב: שבר נייר קטן ללא חסרון, פינות מעוגלות. לא נדפס ב'מדור טשחויב' שבספר תהלת חיים ח”ב (בני ברק תשנ”ה).  __________ 'אגודת ציצית' מגודל חיבתם של הצדיקים לארץ ישראל ולמצות ציצית, הם היו טורחים להשיג ציציות מהודרות שנעשו בעיר הקדש ירושלים, וכשהיו נותנים עיניהם בחוטי הציצית בשעת אמירת 'וראיתם אותם' היה עולה לפניהם גם זכרון ארץ ישראל. __________ הנמען שולח הציצית – הרה”ח רבי דוד פרקוביץ (תרל”ח-תש”ח) מגזע אדמור”י פולין, עלה מווארשא לירושלים לפני מלחמת העולם הראשונה. היה מוותיקי החסידים ואנשי המעשה בירושלים, התאבק בעפר רגליהם של גדולי האדמורי”ם ומנהיגי החסידות בדורו, ובפרט קשור בלב ונפש לאדמו”ר בעל אמרי שאול ממודז'יץ. כל ימיו הקדיש לתורה וחסידות והיה צנא מלא ספרי של תורה וחסידות, ביתו היה מקום אכסניה לאדמורי”ם ורבנים שהיו עולים לירושלם בשנים שלפני מלחמת העולם השניה. (ראה אודותיו: קונטרס שער הזכרון בסוף ספר אוצר מכתבי קודש חלקת יהושע, הכולל חמישים מכתבים שנשלחו אליו מבעל חלקת יהושע, ירושלים תשס”ז.)