בידספיריט | נדיר מאוד: זכרון משה ג'

נדיר מאוד: זכרון משה ג' חלקים – קיצור פסקי החיד”א – דפוס ראשון – ליוורנו תק”צ [1830] * מרן החיד”א איש האשכולות, חיבר ספרים רבים, והשתדל כל העת לשכללם והוסיף בספריו המאוחרים על גבי ספריו הראשונים. אך כידוע חלק מספריו נדירים הם, וככלל: נדיר למצוא קיבוץ של ספרי החיד”א במקום אחד. הרוצה להקיף את כל דברי החיד”א עליו ליטול בידיו ספריו רבים. על כן קם נכדו רבי משה ב”ר רפאל ישעיה אזולאי, וליקט את פסקי החיד”א ב'ברכי יוסף' וב'מחזיק ברכה' ועוד, להיותם מוכנים בקצרה בידי מורי ההוראה. הספר נדפס בשלושה חלקים, לפנינו שלושתם יחד: חלק א': אורח חיים. ליוורנו תק”צ [1830]. כולל מפתחות מפורטים ובראשם שער מיוחד בשם 'זכרון למשה' (לאחר דף סז). בדף פד נדפס קטע קבלי מכתי”ק החיד”א. מדף פה עד הסוף נדפסו תשובות 'תפארת משה' מאת אבי העורך, רבי רפאל ישעיה אזולאי אב”ד אנקונה, בנו בכורו של החיד”א. חתימה בשער, לא מזוהה, של חכם שקנה שאת הספר ”מאת הח' המאסף”. חלק ב': יורה דעה. ליוורנו תקצ”ד [1834]. בראש החלק הסכמות חכמי איטליה. כולל מפתחות מפורטים ובראשם שער מיוחד בשם 'זכרון למשה' חלק ב' (דף פו). לאחר מכן הדפיס 'זכרון בספר' הכולל השמטות ל'זכרון משה' חלק א' על או”ח. חלק ג': אבן העזר וחושן משפט. ליוורנו ת”ר [1840]. בראש החלק הסכמות נוספות מחכמי איטליה. כולל מפתחות מפורטים ובראשם שער מיוחד בשם 'זכרון למשה' חלק ג' (דף לח). לאחר מכן נדפס מפתח 'מקום דוד' שהכין החיד”א בעצמו בתקופה מוקדמת (דפים סא-עד). בדף האחרון הדפיס הנכד את רשימת ספרי החיד”א. בספר כלל רבי משה לעיתים הנהגות שנהג החיד”א, וכן פסקים משלו. ספרים אלו אינם מצויים, ובשלימות – נדירים ממש. רבי משה אזולאי (נולד תקמ”ז - נפטר תרי”ג או קודם), נכדו חביבו של החיד”א המכנהו ”משה חריף”, ”משה שפיר”. קודם שנולד הורה החיד”א לבנו רבי רפאל ישעיה לקרוא לבנו ”משה”, כשם שמשה רבינו היה שביעי לאברהם (רבי משה הוא דור שביעי, בן אחר בן, לרבי אברהם אזולאי בעל 'חסד לאברהם'). מלבד הקיצור ההלכתי שערך הנמצא לפנינו, חיבר גם 'לחם מן השמים' ובו ליקוטים על התורה, ממנו הדפיס רק שני חלקים. סה”כ שלושה כרכים, סט שלם. ליוורנו תק”צ-ת”ר [1830-1840]. מהדורה ראשונה ונדירה. ספירת דפים: חלק א': [1], פד, [1], פה-קיח דף. חלק ב': קיב דף. חלק ג': פב דף. (במפעל הביבליוגרפיה נרשם [1] דף נוסף בסוף ח”ג. דף זה אינו בעותק שלפנינו, אך אינו גם בעותק הסרוק באוצר החכמה, בעותקי אוספים פרטיים חשובים שבדקנו, ואף לא נרשם על ידי מאיר בניהו בספר החיד”א). מצב כללי טוב, הדבקה בגב שער ח”א, מעט נקבים וכתמים. כריכות ישנות נאות. ביבליוגרפיה: בניהו, ספר החיד”א, פרק ג' - קיצורים ואסופות, עמ' רנ-רנב, מס' 4 א-ג. - - - - - - - - - - הקיצורים לספרי החיד”א: על השפעתו העצומה של החיד”א אין צורך להרחיב: גדולותו בתורה, היקף ידיעותיו העצום הנובע בין היתר מהכירותו הבלתי־אמצעית עם כתבי־יד עתיקים אותם ראה במהלך מסעותיו – הקנו לו מעמד הלכתי כאחד מגדולי הפוסקים שבכל הדורות. אחד הביטויים להשפעה זו, הוא מלאכת קיצור ספרי החיד”א, אשר נעשתה על מנת לסייע בידי הלומדים להגיע בקצרה לפסק הכתוב למעשה. הקיצור הראשון נערך לספר 'ברכי יוסף' בידי הרב החסיד רבי אברהם פינסו, ונקרא בשם 'משפט כתוב'. הספר נדפס עוד בחיי החיד”א: שאלוניקי תקנ”ח, והחיד”א ראהו ומזכירו באחד מספריו. הקיצור שלפנינו שנערך בידי נכד החיד”א, מתמקד בעיקר בפסקים שלא הובאו ב'משפט כתוב', ומעלה נוספת בו שהוא נכתב תוך היכרות עם ספריו המאוחרים יותר של החיד”א, שנדפסו לאחר שנת תקנ”ח. - - - - - - - - - - את המפתחות המפורטים הכין הנכד רבי משה מתוך לא פחות שבעה־עשר ספרים מחיבורי החיד”א (!!) – ואלו הם: א - שער יוסף ב - ברכי יוסף ג - מחזיק ברכה ד - פתח עינים ה - חיים שאל ב' חלקים ו - עין זוכר ומדבר קדמות ז - ראש דוד ח - פני דוד ט - כסא דוד י - לב דוד וב”ע יא - יוסף אומץ ואהבת דוד יב - דברים אחדים יג - ככר לאדן יד - שמחת הרגל ב' חלקים טו - כסא רחמים טז - שם הגדולים ב' חלקים, ועד לחכמים וטוב עין יז - מראית העין.