בידספיריט | ספר יסוד: הגהות ה'נודע ביהודה'

ספר יסוד: הגהות ה'נודע ביהודה' על השולחן ערוך – דגול מרבבה, דפוס ראשון – פראג תקנ”ד [1794] * הגהות וחידושי דינים על ארבעה חלקי שולחן שהועתקו מגליון השולחן ערוך של הגאון רבי יחזקאל לנדא אב”ד פראג בעל שו”ת נודע ביהודה. ספר יסוד על השולחן ערוך. מכאן ואילך נדפסו ההגהות במרבית המהדורות של השו”ע עם נושאי כליו, על הדף. מבנה הספר: בראש כל חלק מארבע חלקי השו”ע נדפסו טבלאות של תיקוני טעויות בשו”ע, נקראות בשם 'שלחן הטהור', ולאחר מכן נדפסו החידושים בשם 'דגול מרבבה'. הגאון רבי יחזקאל לנדא אב”ד פראג (תע”ד-תקנ”ג) נולד בעיר אפטא שבפולין, מגיל צעיר הסתופף בצל הקלויז הנודע בבראד, וקיבל שם מלא חפניים בנגלה ובנסתר. שימש כדיין באחד מארבעת בתי הדין בבראד, משנת תק”ה אב”ד יאמפולי ומשנת תקט”ו עלה על כס הרבנות בעיר המעטירה פראג וייסד בה ישיבה חשובה, ממנה יצאו גדולי עולם, כהונה זה נשא ברמה קרוב לארבעים שנה. מחיבוריו נדפסו: שו”ת נודע ביהודה, צל”ח על הש”ס, דגול מרבבה על שו”ע (שלפנינו), וקבצי דרשות. ”דגול מרבבה” בגימטריא ”יחזקאל הלוי לנדא” (292). פראג תקנ”ד [1794], מהדורה ראשונה. ספירת דפים: [8], סח דף. פורמט בינוני. מצב טוב, מעט כתמים. כריכה עתיקה משומשת. בתחתית גב השער מודבק קטע דף מאת המו”ל, בו מספר שתכנן להדפיס לוח תיקון טעות כנהוג, אך כמעט ולא היו טעויות ולא היה צריך להדפיס דף שלם אלא רק שתי שורות, ולכן הדפיס את התיקונים בדף זה. הדבקה זו מצויה במרבית העותקים, והיא תופעה שאינה מצויה כל כך בתולדות דפוס העברי. - - - - - - - - - - - - - בראש הספר הסכמות רבות מגדולי הדור, וביניהם בעל ההפלאה, רבי צבי הירש אב”ד ברלין (ובתוכה אזכור חשוב והיסטורי לפולמוס כנגד בנו אודות ה'בשמים ראש' – אזכור שאינו מוכר כמעט במחקר) ועוד מגדולי הדור. חלק מההסכמות ניתנו עבור הצל”ח לביצה, שנדפס רק בשנת תקנ”ט. על הסיבה להקדמת הדפסת ה'דגול מרבבה' לפני הצל”ח מספר המו”ל בן המחבר בהקדמה, כי אכן חפץ להדפיס תחילה את הצל”ח לביצה כבקשת אביו, אך פנו אליו הת”ח ואמרו לו כי הצל”ח מיועד עבור הלמדנים וגדולי הדור, אשר מעטים הם, ובכל מקרה יודעים רבים מהמפרשים שבהם עוסק הצל”ח. ה'דגול מרבבה' לעומת זאת – מיועד לכל שו”ב בכל עיירה שהרי הוא עוסק בהלכה למעשה, וא”כ יש לו דין קדימה.