בידספיריט | קונטרס רחב ויסודי בענין ירושת

קונטרס רחב ויסודי בענין ירושת שררה עם הסכמות גדולי חכמי צפרו ופאס – תיטואן תקצ”ג * קונטרס ארוך שלא נדפס עד עתה – 18 עמ' בכתב יד הרב הגאון רבי יהודה אלמליח מרבני תיטוואן, בדין ירושת וחזקת שררה של שושלת בני ביבאס בבית הכנסת בתיטואן. עם הסכמות בכתב יד וחתימות חכמי צפרו ופאס. הרקע לכתיבת הקונטרס בשנת של”ג הזמינו ראשי קהילת תיטואן את רבי חיים ביבאס הראשון מצאצאי המגורשים שהתיישבו בפאס לכהן פאר בעדתם. בכתב המינו מאת ראשי העיר וטובי הקהל הסכימו לשמור לו ולזרעו אחריו את כל חזקת המצוות בעיר: דיינות, חזנות, מילה ושחיטה וכך נהגו דור אחר דור בתיטוואן. ברבות השנים קמו מזמן לזמן עוררים להשיג את גבולם ובני המשפחה עמדו לפני רבני ערי מרוקו לדין תורה לשמור את חזקתם (ראה לדוג' שו”ת נר מערבי ח”א סי' כג-כו, שו”ת ויאמר יצחק חו”מ סי' קג-קה, ובספר מן הגנזים כרך ח' עמ' יח ואילך). כאן לפנינו קונטרס רחב ידיים מאת רבי יהודה אלמליח ובו דיון ארוך ומעמיק בענין חזקת המצוות ובסופו מכריע לטובת רבני משפחת ביבאס. הקונטרס לא חתום בסופו ע”י רבי יהודה אלמליח, אך הוא זהה לכתיבת ידו (השווה מן הגנזים י' עמ' שפ”ד), וכן משתמע גם מהסכמת רבני פאס. בתחילה עורך רבי יהודה ח”י סעיפים שיש לברר בענין חזקת המצוות ומבאר ומברר אחת לאחת, ומסתייע בפסקיהם של חכמי מרוקו בדורות שעברו שעסקו בענין (נזכרים כאן עשרות רבני וחכמי מרוקו.) תוכן הקונטרס: 1. מדף א' עד דף י' עמוד ב' עד אמצעו (סה”כ 19.5 עמ') – בכתיבת רבי יהודה אלמליח (בלא חתימה). 2-3. דף י' עמוד ב' מאמצעו עד סוף הדף – בכתיבת וחתימת רבי יהודה אלבאז, בתוספת חתימת רבי עמור אבוטבול.  4-9. דף יא עמוד א' עד האמצע – כותב בלתי מזוהה. לאחר מכן שתי שורות בכתב יד וחתימת רבי רפאל אהרן מונסוניגו, וחתימת רבי יעקב סירירו. לאחר מכן קטע חדש בן שלוש וחצי שורות, בסיומן חתימות רבי חיים דוד ן' זמרה, רבי אבא סירירו, ורבי ידידיה מונסוניגו.  10. דף יא עמוד ב' – כותב בלתי מזוהה. רבי יהודה אלמליח מרבני וחכמי תיטוואן ומחכמי מרוקו המובהקים, מחבר פורה, קדוש ומקובל, נולד כנראה בדמנאת בשנת תק”מ בערך. בשנת תק”ע בערך קבע את מושבו בתיטואן ונמנה על חכמיה, והיה ידיד ועמית להרב הגדול רבי יצחק בן וואליד בעל ויאמר יצחק. היה נערץ על כל חכמי מרוקו וכתבו עליו תארים ושבחים נכבדים. שנת פטירתו אינה ידועה, לתולדותיו וחיבוריו הרבים שנותרו בכתובים, ראה בהרחבה מן הגנזים כרך י' עמ' רי”ט ואילך. רבני צפרו רבי יהודה אלבאז ראב”ד צפרו (תק”ל-תר”ז) מגדולי חכמי מרוקו בדורו, בעל שו”ת שבות יהודה ועוד. חתן רבי שאול ישועה אביטבול בעל אבני שיש, משנת תק”ס דיין במרוקו ולאחמ”כ ראב”ד, מגדולי המשיבים במרוקו בדורו. (מלכי רבנן מד, ב והקדמת שבות יהודה.) חציו השני של דף י, ב הוא בכתיבת ידו וחתימתו. [וראה שבות יהודה סי' כ] רבי עמור אביטבול ראב”ד צפרו (תקמ”ב-תרי”ד) מגדולי הפוסקים במרוקו, הניח אחריו חיבורים רבים ומהם נדפסו: עמר התנופה, שירת העמר, עומר מן. תורה וגדולה התאחדו על שולחנו וביתו היה אכסניה למקובל רבי יעקב אבוחצירא בביקוריו בצפרו (מלכי רבנן קב, ב והקדמת עומר התנופה.) רבני פאס רבי רפאל אהרן מונסוניגו אב”ד פאס (תק”כ בערך-ת”ר) מגדולי משפחת מונסנייגו ומגדולי חכמי מרוקו בדורו בעל מי השלח, בנאות מדבר ועוד חיבורים רבים. בנו הוא רבי ידידיה מונסיניגו בעל קופת הרוכלים (מלכי רבנן קה, ב ). מלבד חתימתו הוסיף כמה שורות בכתב יד קדשו. רבי יעקב סירירו (תקכ”ט-תרי”ב) בנו של רבי מתתיהו סירירו הראשון. דיין, חסיד ומקובל ושקדן מופלא (מלכי רבנן סו, א) רבי חיים דוד בן זמרה (נפטר: תר”ח) מדייני פאס, חיבר שו”ת ואגרות ומליצות, נודע בלמדנותו וחריפותו (נר המערב עמ' רע”ה, פאס וחכמיה ח”א עמ' 287) רבי אבא סירירו (נפטר: תקצ”ה) מחכמי פאס, חסיד וקדוש (מלכי רבנן יט, א) רבי ידידיה מונסוניגו (נפטר: תרכ”ח) בעל קופת הרוכלים ועוד חיבורים רבים. בנו של רבי רפאל אהרן הנ”ל (מלכי רבנן מב, ב) תיטוואן תקצ”ג [1833]. מנין הדפים: 11 דף. גודל: 15*20 ס”מ. עם נקבי תילוע. הקונטרס לא נזכר ברשימת חיבוריו ותשובותיו שנסקרו בהרחבה בספר מן הגנזים הנ”ל עמ' שס”ד ואילך.