בידספיריט | מזרחי על התורה, ונציה ש”ה

מזרחי על התורה, ונציה ש”ה – עותק נאה עם הגהות הגאון רבי שאול מאמשטרדם * הביאור היסודי והמקיף על פירוש רש”י על חמשה חומשי תורה מאת רבי אליהו מזרחי – הרא”ם. עותק הגאון רבי שאול מאמשטרדם רבה הנודע של אמשטרדם, עם הגהות בכתב ידו. בשולי השער רישום בכתב יד נאה: ”שייך להגאון הגדול בדורו רשכבה”ג [ראש כל בני הגולה] נ”י [נר ישראל] מוהר”ר שאול נר”ו אב”ד דק”ק אמשטרדם”. בגליונות הספר שלש הגהות, שלמיטב בדיקתינו הם בכתיבת ידו (מט, א / סא, א / צ, ב). בהערה בדף מט, א פירוש קצר ונחמד בפיוט לשחרית לראש השנה. הגאון רבי שאול מאמשטרדם בעל 'בנין אריאל' (תע”ז-תק”ן) אחד המיוחד, מגדולי חכמי דורו דור דעה, 'שמו נודע בשערים לתפארת ולתהלה' (לשון הגר”א במכתבו אליו) מגזע היחס והמעלה – 'שושילתא דבי נשיאה' (כלשון החיד”א) נינו של רבי העשל מקראקא ונכדו של ה'חכם צבי', בנו וממלא מקומו של אביו רבי אריה ליב אב”ד אמשטרדם. אחיינו של היעב”ץ, אחיו הגדול של רבי צבי הירש ברלין, ומחותנם של גדולי הדור בעל ההפלאה ורבי איצק'ל המבורגר. בשנת תקט”ו עלה לכהן פאר בקהל אשכנזים באמשטרדם 'כלילת יופי משוש כל הארץ' (כלשונו בהקדמת בנין אריאל) ומצודתו היתה פרוסה על כל הגולה, כהונה זו נשא ברמה כשלושים וחמש שנה. החיד”א שביקר בביתו באמשטרדם לא הסתיר את הערצתו וכתב עליו בחיבורו שם הגדולים (ערך בנין אריאל) ”ואני הדל זכיתי לקבל פני שכינה בשנת תקל”ח וזכיתי להתבשם מתורתו ומענותנותו ושלמותו”. דפוס דניאל בומבירגי. מהדורה שניה. מיספור דפים: שכ דף. גודל: 31 ס”מ. מצב: בדף רפ, ב נדפסה מפת גבולות ארץ ישראל על גבי כחצי עמוד. ויניציאה ש”ה [1545], דפוס דניאל בומבירגי. מהדורה שניה. מיספור דפים: שכ דף. גודל: 31 ס”מ. מצב: מלבד חורים בשולי דפים בודדים, עותק נאה ומרשים. חסרון משוקם בפינת השער העליונה. כריכת עור עתיקה נאה. הגהות נוספות בודדות, רשימות וחתימות בכתיבה מזרחית ואיטליאנית. ביבליוגרפיה : סטפנסקי, ספרי יסוד מס' 10 בהערות _____________ הגאון רבי אליהו מזרחי (רי”ב-רפ”ה) גדול רבני תורכיה בדורו. נודע בעיקר בפירוש ה'מזרחי' על פירוש רש”י לתורה, שהוא הפירוש היסודי והחשוב ביותר על רש”י על פירושו זה הוא כותב בתשובותיו ”אני בהיותי טרוד בעיוני הגדול אשר אני מתעסק בדברי המאור הגדול בפירוש החומש הגדול והמופלג אשר אין שום דיבור מדבוריו שאין צריך חקירה רבה ועיון נפלא בכל המקומות אשר לוקח משם במשנה ובבריתא במכילתא ובספרא וספרי ובכולה תלמודא ברבות ותנחומא ובכל מדרשי האגדות אשר רבו מלספור ובפרט בהתרת הספקות הנופלות מן האחרונים המעינים בדבריו והקמים עליו ובפרט מהארי הגדול והנורא הרמב”ן ז”ל ... ולפיכך לא יכולתי להניח עיוני זה אשר הוא מחופף עלי כל היום” (ש”ת הרא”ם סי פ'). כל גדולי ישראל הבאים אחריו שתו מימיו ודנו בדבריו, וספרות גדולה וארוכה התפתחה סביב פירוש הרא”ם. מצוי הוא בחיבורים רבים של חכמי הספרדים קונטרסים הנקראים 'לשונות הרא”ם' שיוחדו לדיונים בדבריו.