בידספיריט | גזירת השחיטה: מכתב מרבי חיים

גזירת השחיטה: מכתב מרבי חיים עוזר גרודז'ינסקי על המאמץ למנוע את גזירת ”הימום הבהמות” בפולין – תרצ”ז [1937] * מכתב ארוך בכתב יד וחתימתו של מנהיג הדור רבינו חיים עוזר גרודזנסקי מווילנא, שעל פיו יישק כל דבר. במכתב עוסק רבינו בשאלה הבוערת ביותר בפולין באותם הימים: רצונה של הממשלה הפולנית להצביע בעד חובת הימום הבהמה על ידי חשמל קודם שחיטתה. גדולי ישראל ישבו על המדוכה וקבעו כי בהמות שהוממו הן לכל הפחות ספק טריפות והן אסורות, וממילא השלכתו הישירה של החוק היא מניעת מאכל בשר כשר למיליוני היהודים שחיו בפולין. כמעט כל מכתביו של הגרח”ע מאותה התקופה עוסקים בפעילות ציבורית למניעת גזירה זו, שעליה התבטא הגרח”ע כי ”מעשה רשע כזה לא נשמע מעולם”, ואף ביקש לקבוע תענית ציבור עולמית על זה (אגרות הגרח”ע, ח”א, תלג). בראש המכתב שלפנינו מתייחס הגרח”ע לפטנט שעשוי היה למנוע את הגזירה, והיא הימום הבהמה קודם שחיטתה, אך לא באמצעות חשמל אלא באמצעות הזאת סם רפואי כלשהוא. על כך כותב הגרח”ע כי הוא שלח את ההצעה לגדולי הדור שיחוו דעתם. מעניין לציין כי בחודשים הסמוכים נערכו ניסויים לבחון האם פטנט זה אכן כשר מבחינה הלכתית, וממכתבי הגרח”ע נראה שעקב מקרוב אחר תוצאות הניסויים. כן מציין בסוף המכתב כי שלח לכמה רבנים את כתב העת 'דאס ווארט' ובו ה”גילוי דעת תורה” שכתבו גדולי הדור כנגד הימום על ידי חשמל. על אותו גילוי דעת חתמו הגרח”ע, הגרי”ז סולובייצ'יק, רבי אלחנן וסרמן ועוד. מצורף צילום גיליון העיתון המדובר. - - - - - - - - - - - התייחסות חשובה של רבינו לנידון הדלקת נר חשמלי בשבת: הנמען הביא במכתבו מדברי אחד הפוסקים שהתיר להדליק אור חשמלי (קרוב לוודאי שהכוונה להדלקה ביום טוב, ראה אבן יקרה ח”ג סי' קסח), ועל זה כותב רבי חיים עוזר בתגובה: ”אצלנו פשוט הדבר לאיסור, כמבואר בשו”ת בית יצחק להגאון ר' יצחק שמעלקיש זצ”ל, דיש בזה משום מוליד”. (הכוונה כנראה לבית יצחק יו”ד ח”א סי' קכ אות ה, שם עוסק בעניין. מעניין לציין שבאותה התשובה מתיר ה'בית יצחק' להדליק נרות של שבת בנרות חשמליים!) המכתב נדפס באגרות הגרח”ע ח”א אגרת תעה. ווילנא תרצ”ז [1937]. המכתב כולו בכתב יד וחתימת הגרח”ע. נייר מכתבים רשמי בגודל 21.7x28.2 ס”מ. מצב טוב. קרעים זעירים בודדים בשוליים. - - - - - - - - - - - - במכתב מתייחס רבינו לטרדות הדפסת ספרו 'אחיעזר' חלק ג', שהדפסתו נשלמה רק בשנת תרצ”ט. כן כותב על הוראת רופאיו שצריך לנוח בסביבות ווילנא, ועל תוכניתו בשלהי הקיץ לנסוע לוינה.