בידספיריט | ”הנני להזהירך מבלי לגלות לאיש…”:

”הנני להזהירך מבלי לגלות לאיש…”: מכתב קבלי סודי בכתי”ק בעל ”הסולם” האדמו”ר רבי יהודה ליב אשלג – ירושלים ת”ש [1940] * מכתב קבלי עמוק ונדיר, בן שלושה עמודים בכתב ידו וחתימתו של המקובל האלוקי רבי יהודה ליב אשלג בעל פירוש ”הסולם” על ספר הזוהר, מגדולי מחדשי דרכה של תורת הקבלה בדורות האחרונים. לבקשת בעל הסולם עצמו, עובדת קיום חלופת המכתבים בינו לבין הנמען – נועדה להישמר בסוד. בראש המכתב שלפנינו מצווה בעל הסולם את הנמען: ” הנני להזהירך מבלי לגלות לאיש בענין המכתבים שאני משיב לך …”! כן מזהירו שלא לגלות כי הוא לומד ”בהספרים” (כפי הנראה הכוונה לכתבי בעל הסולם), ומברכו כי בזכות זה יזכה לחכמה! מתבלטת כאן תופעה מעוררת השתאות: האיש שעתיד היה לחבר את פירוש הסולם – אחד המפעלים הגדולים ביותר שנעשו מעולם להנגשת ספר הזוהר – מוסר את תורתו לתלמיד יחיד, בצינעא ובהסתר. המכתב עוסק בשלושה נושאים עיקריים: א': דברי חיזוק על הזכות להחזיק בעול תורה, שהיא ישועת השם (17 שורות). וכך כותב בין דבריו: ”זהו חסד גדול מהשי”ת שנתן לך הזדמנות שתוכל להכיר שהשי”ת עזר לך להכניסך בעול תורה ועבודה”. ב': דברי הדרכה כיצד להגביר את כוח הזיכרון והבנת התורה (24 שורות). בין דבריו כותב: ”גם תדע שהזכירה תלויה בהבנה, כי לפי מדת עמקותה של הבנה כן מדת הזכרון”. ג': ביאור קבלי יסודי במבנה הספירה העשירית דראש, אם נקראת טבור או פה (34 שורות). דבריו אלו הם הרחבה למה שכתב בתלמוד עשר ספירות, כרך א', הסתכלות פנימית, דף קנט, אות יג. כן מאשר בעל הסולם על טעות דפוס שנמצאה בטיוטת הספר תלמוד עשר ספירות. היא אכן תוקנה בנוסח הנדפס (כרך א', חלק ג', פרק ג', עמ' קיב, ב'אור פנימי'). נדיר ביותר. כפי שניתן לראות במכתב זה, כתבי בעל הסולם הם אוצר בלום של דברי קבלה, השקפה ויראת השם טהורה, מסירות עילאית לתלמידים, ואף סתם 'חכמת חיים' של האי חכימא דיהודאי. רבים ממכתבי בעל הסולם קובצו ונדפסו בשנים האחרונות. מכתב נפלא זה לא פורסם אי פעם. בעל ”הסולם”, האדמו”ר רבי יהודה ליב הלוי אשלג (תרמ”ה-תשט”ו) מקובל אלוקי, גאון מקורי ואיש פלא. מאות שנים נמסרה חכמת האמת לחוגים מצומצמים בלבד. בעל הסולם ראה בדורו דור הזקוק לפנימיות התורה, ונטל על עצמו את המלאכה הכבירה לפרשה בלשון מסודרת ובהירה. לשם כך חיבר את 'תלמוד עשר הספירות' – אשר יש שקובעים בו לימוד קבוע של עמוד יומי, ולאחר מכן את פירוש 'הסולם' על ספר הזוהר – חיבור עצום בהיקפו, מפעל שיטתי שאין לו אח ורע בספרות הקבלה, אשר נעשה לשער המרכזי ללימוד הזוהר בדורות האחרונים. ירושלים ת”ש [1940]. דף נייר כפול, מכיל 3 עמודים כתובים. גודל עמוד: 14x20 ס”מ בקירוב. מצב טוב-בינוני, קרעים קלים בשוליים, הדבקה ישנה לרוחב המכתב באמצעו, עם כתם ניכר.