בידספיריט | ספר יסוד: כלי יקר למהר”ש

ספר יסוד: כלי יקר למהר”ש לאנייאדו, דפוס ראשון – ונציה שס”ג [1603] * ספרי נביאים ראשונים: יהושע, שופטים, שמואל ומלכים, וסביבם פירוש גדול ומקיף מאת הרב הגדול רבי שמואל לאנייאדו אב”ד ארם צובא, מחשובי פרשני הנ”ך. חיבור עצום ויסודי, הכולל את דברי כל המפרשים הקודמים וכן מבני דור המחבר, וכפי שנכתב בשער: ”אשר ימצא זה הספר בידו – כאילו נמצא בידו בית מלא ספרים”! זהו אחד החיבורים הגדולים ביותר שנכתבו על נביאים ראשונים, מאז ומעולם. בשל חשיבותו הרבה של הפירוש, כלל אותו הדיין רבי משה פרנקפורטר במקראות גדולות הנודע 'קהלת משה' (אמשטרדם תפ”ד) וכתב עליו: ”פירוש החכם הכולל סיני ועוקר הרים ראש המדברים כמוהר”ר שמואל לאניידו כולל כל דברי המפרשים שקדמוהו ועוד הוסיף עליהם כהנה וכהנה משכלו הזך עד כי הרבה לדבר דברי חדודים פשוטיים לאמתתה של תורה על כל קוץ וקוץ תלי תלים של דברים יקרים מכל יקר”. הכרך עצמו אדיר בגודלו: הוא מכיל למעלה מ-1,120 עמודים מודפסים (!!) – אחד הספרים העבריים הגדולים ביותר שנדפסו עד אותה התקופה. רבים מדפי הספר עשויים נייר דק (לעיתים דק באופן מפליא, כמו דף תס) אשר יוצר בטכניקה מיוחדת, וכנראה הוזמן במיוחד עבור הדפסת הספר. ספר זה מכונה ”כלי יקר על נביאים ראשונים”, להבדילו מספר ”כלי יקר” על התורה שחיבר רבי אפרים לונטשיץ, שהופיע ממש באותם ימים (לובלין שס”ב). רבי שמואל לאנייאדו בעל הכלים (נפטר בשנת ש”ע בערך), מראשי משפחת הרבנים המעטירה לאנייאדו וראש רבני ארם צובא בדור מרן ה'בית יוסף' והדור הסמוך. רבי שמואל היה מגדולי פרשני התנ”ך. לחיבוריו קרא בשמות 'כלים': 'כלי חמדה', 'כלי יקר', 'כלי פז', ולכן נודע בתואר ”בעל הכלים”. פירושיו מתייחדים בפירושים מקוריים לצד מובאות מגדולי המפרשים הראשונים ועד מובאות מקוריות מפי חכמי דורו ובעיקר חכמי צפת בה גדל. מרן ה'בית יוסף' התבטא עליו במכתבו לקהילת ארם צובא: ”שלחתי לכם איש אשר כמוני” (לקדושים אשר באר”ץ אות רע”ה). ויניציאה שס”ג [1603], מהדורה ראשונה. מספור דפים: [1] ג-תקסד דף. גודל: 28.4 ס”מ. מצב: שיקומים קלים בדפים ראשונים ואחרונים, חריכות דיו בשער עם פגיעה קלה בטקסט. נקב בודד לאורך עשרות דפים (רחוק מהטקסט). מעט כתמים. מלבד זה - מצב טוב. כריכת עור עתיקה מרשימה, השדרה משוחזרת בשילוב עם השדרה הישנה. אבזמי עור חדשים. - - - - - - - - - - חתימות ורישומים: חתימה אשכנזית בשער מראשית המאה ה-18: ”[יעק]ב ב[...] אלכסנדרי זצ”ל מערצבאך מפיורד'”. כנראה הוא תלמידו וסופרו של רבי ישכר בערמן פרנקל סג”ל בעל 'מטה יששכר', הנקרא בשם זה (ראה: פרקים בתולדות היהודים בנסיכות אנסבך, רמת גן תשל”ה, עמ' 53 ועוד). כן מופיעה בשער חתימה איטלייאנית, קדומה יותר, פגומה מחמת חריכות דיו. רישומי בעלות בדף המגן לרבי יחזקאל סג”ל [מקאסל?], וכן להרב ”בעמ”ס [בעל מחבר ספר] תפארת ישראל אב”ד דק”ק ראדזיל יע”א”. לאורך הכרך מופיעות הגהות קצרות בכתיבה איטלייאנית. בדף מגן האחורי מופיע רישום ארוך על נס הצלה משריפה, חתום בידי רבי אהרן ב”ר פיבוש סג”ל מדעסוי, מלמד בביתו של רבי יחזקאל הנ”ל.