בידספיריט | אוניקום! – תפילה לא ידועה

אוניקום! – תפילה לא ידועה מאת ה'נודע ביהודה' להצלחת הקיסר יוזף השני – פראג שנות התק”מ [1780] * דף מודפס, ובו תפילה שייסד רבינו יחזקאל סג”ל לנדא אב”ד פראג, ”להתפלל על הצלחת הדרך של אדונינו החסיד האדיר הקיר”ה [הקיסר ירום הודו]”. בתוך התפילה נזכר בפירוש שמו של הקיסר: ”יאזעף השני”, הוא הקיסר יוזף השני בנה של הקיסרית המרשעת מריה טרזה, אשר שלט בין השנים תקמ”א-תק”נ (1780–1790). מתוכן התפילה נראה כי הקיסר יצא לנסיעה חשובה, בעלת משמעות מדינית רבה, והקהילה היהודית בפראג בראשות ה'נודע ביהודה' שהייתה נאמנה לחצר הקיסר – קבעה תפילה מיוחדת להצלחת נסיעתו. את התפילה הזאת קבע ה'נודע ביהודה' להתפלל בכל יום, בוקר וערב, בבתי הכנסת שבפראג בפרט, ובכל מדינת בוהמיה בכלל. למטה נרשמו מזמורי תהילים שיש לומר לאחר התפילה. תפילה זו לא פורסמה ולא נודעה מעולם! היא איננה בספריה הלאומית ובספריות החשובות בעולם, לא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה וברשימות הביבליוגרפים השונים כגון פרידברג, בן־יעקב, וינוגרד ועוד, ואף לא מתועדת במאגר הבינלאומי WorldCat. כמו כן, למיטב בדיקתנו היא אינה נזכרת בקרב רושמי תולדות ה'נודע ביהודה'. זהו העותק היחיד בעולם, הידוע כיום מדף-תפילה היסטורי זה. ככלל, דפים שכאלו הם נדירים במיוחד, מחמת כמה סיבות: א - הם נדפסו מחמת סיבה זמנית (במקרה דנן: נסיעת הקיסר), ובעת שבטל הטעם – הושלכו הדפים לגניזה, שכן לא יהיה בהם יותר שימוש לעולם. ב - הם נדפסו בדרך כלל בכמות קטנה מאוד, בבחינת ”אחד לעיר ושניים לקהילה”. ג - הדף שלפנינו נועד לשימוש יומיומי, ועל כן אין ספק שגם מתוך מעט העותקים שנדפסו - רבים מהם נתבלו במהירות. הקיסר יוזף השני והיהודים : ה'נודע ביהודה' הצליח ליצור קשרים טובים עם הקיסר עוד בצעירותו, וכאשר עלה זה האחרון לשלטון – היה בזה עבור היהודים הקלה עצומה לעומת שלטונה הקשה של מריה תרזה. הוא ציווה על הקלות רבות ליהודים, ובראשן ”כתב הסובלנות” המפורסם שהעניק ליהודים זכויות רבות שנשללו מהם קודם לכן. אמנם מבחינה פנים־יהודית הייתה לכתב זה גם בעיות רוחניות מהותיות, אך ה'נודע ביהודה' נקט בגישה לפיה כוונת הקיסר היא לטובה, אף כאשר התנגד לחלקים מסויימים בו. ה'נודע ביהודה' הדגיש באופן מיוחד את נאמנותו למלכות, החל מימי מריה תרזה האנטישמית, על אף רדיפותיה הקשות: בשנת תקט”ז חיבר תפילה מיוחדת להצלחתה במלחמת שבע השנים (נדפס בדף דומה לשלנו, בשנת תקי”ז. מדף זה, שאף הוא נדיר – ידועים לנו לפחות שלושה עותקים). באותה המלחמה השתדל ביותר להצלחת המלכה, ומסר נפש מתוך סכנות גדולות (כך מעיד בהספדו עליה הנזכר להלן); בשנת תקכ”ז חלתה מריה תרזה, וה'נודע ביהודה' חיבר תפילות לרפואתה, והוא הספידה בשנת תקמ”א לאחר פטירתה. הספדו זה משולב בברכות לרגל הכתרת בנה יוזף השני שהיה אהוד יותר על היהודים. בשנת תק”נ נשא דרוש ברכה לרגל הצלחת הקיסר לכבוש את בלגרד כמעט בלא מאמץ (נדפס בפראג, נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי עותק הספריה הבריטית). גם בספריו חזר והדגיש את ענין כבוד המלוכה. למידע נוסף בענין ראה בפרק ”חובת הדרישה בשלומה של מלכות”, בתוך: דרשות נודע ביהודה השלם ח”ב, ירושלים תשפ”א, חלק אספקלריא המאירה, עמ' 5-8. לא ברור לנו על איזו נסיעה מדובר: ייתכן ומדובר על נסיעה שערך בקשר לחתימת הברית האוסטרו-רוסית בשנת 1781, על ידו ועל ידי המלכה יקתרינה הגדולה. (כן ייתכן כי מדובר על נסיעתו לחזית המלחמה בין אוסטריה לאימפריה העות'מאנית שהתחוללה בין השנים 1788-1791, המכונה ”המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית”, אם כי אפשרות זו נראית פחות סבירה שכן בתפילה אין כל אזכור להצלחה במלחמה). חשוב ונדיר באופן יוצא דופן. [פראג, שנות התק”מ 1780]. דף מודפס מצידו האחד, בגודל: 19.5x31 ס”מ. מצב טוב. - - - - - - - - - אגדה נאה על ה'נודע ביהודה', היהודים והקיסר: ”כשישב רבי יחזקאל בעל 'נודע ביהודה' בעיר המלוכה פראג – הוציא אז קיסר אוסטריה יוזף השני כתב־מלך בו השווה את זכויות היהודים לזכויות יתר האזרחים. הלכו פרנסי פראג ורבי יחזקאל בראשם, במלאכות סגל חבורה להתייצב לפני הקיסר, להודות לו על חסדו לישראל. קיבלם הקיסר בסבר פנים יפות, השתעשע עם רבי יחזקאל בשיחה והראה לו חיבה יתירה. כאשר נפטרו מלפניו ביקש הקיסר את רבי יחזקאל שיכתוב לו דבר בספר הזכרונות. כתב לו רבי יחזקאל מקרא ותרגום את דברי הפסוק (בראשית מב, ח): 'ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו…'” (התור, ירושלים תרפ”ט, שנה ט' גיליון כא, עמ' 6).