בידספיריט | שער ההקדמות בעריכתו המקורית של

שער ההקדמות בעריכתו המקורית של מהרח”ו – כתיבת יד רבי אליהו לומברוזו מחכמי תוניס – תקנ”ט [1799] – עם הגהות חדשות * כתב יד שער ההקדמות – השער היסודי ביותר מהשמנה שערים שכתב וערך רבי חיים ויטאל על פי תורת רבו האר”י ז”ל. שלש מעלות חשובות לכתב היד, כפי שנפרט להלן: א. הנוסח הוא כפי עריכתו המקורית של מהרח”ו. ב. כתיבת הסופר הדיין רבי אליהו לומברוזו שהיה ידוע בכתיבתו התמה והדווקנית. ג. הגהות המקובל רבי יצחק כרשני שאינן ידועות ממקור אחר. כתב היד הוא מהעריכה המקורית של מהרח”ו כפי שיצאה מתחת ידו, משולב עם הגהות בנו רבי שמואל ויטאל והגהות גדולי מקובלי תוניס בדור הראשון רבי יוסף סדבון ורבי יצחק כרשני – הנמנים על גדולי חכמי המערב שהריצו את שאלותיהם בקבלה אל רבינו הרש”ש. הגהותיו אלו של המקובל רבי יצחק כרשני אינן ידועות ממקור אחר. להבנת חשיבותו וייחודו של כתב היד ראוי להקדים: רבי חיים ויטאל ערך את הדרושים ששמע מרבו האר”י בשמונה שערים וקראם – עץ חיים. בשמונה שערים אלה הבחין מהרח”ו בין הדרושים ששמע בעצמו מרבו האר”י אותם סידר בגוף כל שער ושער, ובין הדרושים ששמעו חבריו מהאר”י, אותם סידר בסופו של כל שער ושער. שמונה שערים אלו נערכו מחדש על ידי בנו רבי שמואל ויטאל בסדר שונה: רבי שמואל סידר את שמונת השערים בלי להבחין בין הכותבים, וכך סידר למשל את כל הדברים ברצף, הן מה ששמע אביו מהרח”ו מהאר”י בעצמו, הן מה ששמעו שאר החברים ועל פי עריכה זו נדפס שער ההקדמות (ירושלים תרכ”ה, תרס”ו). בכתב היד שלפנינו נמצאים מאמרי החברים 'מה ששמעתי מזולתי בשם מורי זלה”ה' מדף קמד ע”ב ואילך. הגהותיו של רבי שמואל ויטאל מעריכתו, שולבו כאן בתוך עריכת אביו ב'חלונות'. טופסי השערים בעריכת הרח”ו הובאו לתוניס בשנת תק”י בידי שד”ר צפת ר' משה שפירא, שהביאם מארם צובא, ומקורם בהעתקותיו של ר' דוד אצבאן, שהופקו במצרים בשנים תצ”ד-ה מתוך טופסי האוטוגרף בעריכת הרח”ו. ה”שערים” בעריכת הרח”ו נחשבים לנדירים, כי רוב ההעתקות שהופקו מ”שער ההקדמות” הם מהטופס שבעריכת הרש”ו. הגהות חכמי תוניס מעלתו וייחודיותו של הטופס היא בשילוב הערותיו העיוניות של החכם המקובל ר' יצחק (חוגה) כרשני, מחוג מקובלי תוניס בדור הראשון. התגורר תקופה בכפר בנזרת [ביזרטה] עמיתם של ר' יוסף הכהן אברי”ש ור' ברוך פייתוסי, מוזכר ביחס חכמי תוניס: ”רבי חוגה כארשיני הי”ו מעיין ומקובל.” נמנה בין ”חכמי המערב” שולחי השאלות אל רבינו הרש”ש [וכפי שהזכיר בכתביו ”וכמו ששלח לי מהתם ירושלים תוב”ב, הרב המקובל האלקי, חסידא ופרישא, רבי שלום שרעבי נר”ו” - דרשות כת”י ליהמן]. הרבה לכתוב ולחדש על התורה, התלמוד והזוהר. בספריות ובאוספים פרטיים ספונים כרכים רבים מחידושיו. במקום אחד הועתקה בשולי הגליון הגהה מאת המקובל ר' יוסף סדבון מחוג מקובלי תוניס בדור הרש”ש בעל הביאור העמוק לשער רוח הקודש. ראה דף כח, א הגהה ארוכה ממנו, המתחילה: ”א”ה יוס”ד”. הקולופון בסוף כתב היד קולופון ארוך ומפרט: ”ותהי העתקת הס' הקדוש הזה ע”י הצעיר וזעיר העוסק במלאכת הקדש. נגמר ונשלם ביום אשר נכפל בו כי טו”ב לחדש אלול המקודש משנתינו זאת שנת ותורה יבקש”ו מפיה”ו לפ”ק [=תקנ”ט] ע”י אנא זעירא אמרות אל מעיני אל ילוזו אליהו בלא”א הרב המובהק כמהר”ר יצחק חי לומברוזו תמ”ך זצוק”ל וכשם שזכיתי להעתיקו, כן אזכה להבין עמקי סודותיו... וידוע להוי שטרחתי הרבה בכמה מיני טרחות לתקן הטעויות ותקנתי והגהתי אותו בכל כוחי בכמה דאפשר, ע”כ אם באולי ימצא בו איזה טעות אל יאשימני הקורא וזכות מרן האר”י יהיה בעזרי להעתיק שאר ספרים כאשר עם לבבי, אכי”ר”. [תוניס] תקנ”ט [1799]. ספירת דפים: ט-קפא דף. גודל: 15x20.5 ס”מ. כתב היד חסר בתחילתו, מתחיל בדף ט, סוף ענף ד' מההקדמות הראשונות (מקביל לעמ' טז בשער ההקדמות מהדורת אהבת שלום ירושלים תשע”ז). מצב: עם חורים וסימני תילוע (נקיים) לאורך כל כתב היד. השוליים נקצצו על ידי הכורך, אך ההגהות שבשוליים קופלו ונשמרו. _____________ ר' אליהו לומברוזו מחכמי תוניס וחתום עמהם על פסקי דינים מהשנים תקע”ה-תקצ”ג. בנו של ר' יצחק חי לומברוזו (השני). נפטר סמוך לפני שנת ת”ר. מלבד שהיה גדול בתורה היו באוצרותיו בגנזיו נמצאו חיבורים יקרים ונדירים. כתבי יד של ראשונים ואחרונים שחלקם נדפסו על פי כתבי היד שהיו ברשותו. היה סופר מובהק. כתיבתו תמה ומיושרת ונוסחתו ידועה כדווקנית במיוחד. בספריות ואוספים פרטיים מצויים כתבי יד בכתיבתו. כתב יד זה הוא כתב היד המתוארך המוקדם ביותר הידוע ממנו.  [ ראה פירוט נרחב במאמרו של הרב משה הלל הי”ו המצורף. ] ---------------- שער ההקדמות ”מהשמונה שערים הכי נכבד הוא ספר 'שער ההקדמות' הכולל כל דרושי כללי ופרטי חכמת הקבלה שלימד האר”י ז”ל להרח”ו ז”ל כפי שקבל מפי אליהו זכור לטוב. והנה הגם כי שער זה הינו השער השני משמונת השערים שערך וסידר הרח”ו ז”ל כי בא סדרו אחרי השער הראשון שהוא 'שער כתבי מורי' אמנם למעשה, ראשון הוא במעלה משבעת השערים הכוללים כל נושאי תורת הקבלה שלימד האר”י ז”ל להרח”ו ז”ל ושער זה הוא היסוד והבסיס שעליו נוספו כל קומות הבנין המפואר של לימודי האר”י ז”ל כי כל דרושי הכוונות והמצוות והיחודים והגלגולים וביאורי הפסוקים ומאמרי הזוהר ומאמרי חז”ל כולם יסודתם קודש על הידיעות והכללים המבוארים בספר 'שער ההקדמות' וכפי שיעיד שמו עליו להיות בו 'ההקדמות' הנחוצות לידיעת ולהבנת שאר השערים כולם” (הגרי”מ הלל שליט”א בדברי פתיחה לשער ההקדמות מהדורת אהבת שלום).