בידספיריט | ספר יסודי ביותר מרבן של

ספר יסודי ביותר מרבן של ישראל הרמ”א, דפוס ראשון: דרכי משה הארוך על אורח חיים ויורה דעה – זולצבאך תנ”ב, ופיורדא תק”כ * חידושי דינים מגדולי חכמי אשכנז שלא הובאו בספר בית יוסף, בסדר הטור, מאת רבינו משה איסרליש אב”ד קראקא (הרמ”א), על החלקים אורח חיים ויורה דעה. רבינו הרמ”א כתב תחילה את ספרו דרכי משה, וממנו הוציא את ”הגהות הרמ”א”, שהן ה”מפה” המפורסמת, על השולחן ערוך. (כפי שעשה רבי יוסף קארו בעצמו: תחילה כתב את ספרו בית יוסף על הטור, ואח”כ את פסקיו בשולחן ערוך). הרמ”א מעיד על כך בעצמו כמה פעמים בתשובותיו: ”...וכן כתבתי בחיבורי דרכי משה אשר ממנו סדרתי השולחן ערוך ” (שו”ת הרמ”א סימן לה). ”... כן יסדתי בש”ע הנדפס מחדש באורח חיים… והטעם כתבתי בס”ד בספרי [=דרכי משה], אשר על פי אותו הספר חברתי הדינים בשולחן ערוך” (שם סימן קלא). כלומר: הגהות הרמ”א לשו”ע, שהן יסוד היסודות של מנהגי יהדות אשכנז במאות השנים האחרונות – מקורן בספר ”דרכי משה” שלפנינו. הרמ”א חפץ להדפיס את חיבורו זה, והוא כותב בראש השו”ע או”ח עם הגהותיו (קראקא ש”ל): ”אקוה להש”י שגם דברי הארוכים יתפשטו בישראל”, אך למעשה ההדפסה התעכבה זמן רב. מה”דרכי משה” נדפסו בתקופה הקדומה רק שני חלקים, ושניהם לפנינו: חלק אורח חיים – פיורדא תק”כ חלק יורה דעה – זולצבאך תנ”ב. חלק חושן משפט נדפס רק לאחרונה, ירושלים תשל”ט-תשמ”ג. מהדורה זו מכונה ”דרכי משה הארוך”, להבדילה מה”דרכי משה הקצר” שהוא קיצור הספר ונדפס על גיליון הטור במהדורת ברלין תס”ב-תס”ג. פעמים רבות ניתן לעמוד על דבריו המדויקים של הגהות הרמ”א, רק על פי מקור הדברים בדרכי משה הארוך , וכפי שכתב הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות (בספרו מעלות היוחסין): ”ובאמת הדרכי משה בשלימות הוא תועלת גדול למעיין, ועל ידי הקיצור לפעמים אי אפשר להבין הכוונה היטב”. פירוט שני החלקים: יורה דעה: זולצבאך תנ”ב-תנ”ג [1692], מהדורה ראשונה. ספירת דפים: [2], קו [צ”ל: קח] דף. גודל: 32.5 ס”מ. מצב: טוב, שיקומים זעירים בדפים בודדים. נייר שחום ורך. כריכה חדשה. אורח חיים: פיורדא תק”כ [1760], מהדורה ראשונה. מספור דפים: [1], פז דף. גודל: 32.7 ס”מ. מצב טוב. בלאי קל בשער. כתמים. כריכה חדשה. חתימות. הסכמות יפות מאת ה'קרבן נתנאל', רבי שמואל הילמן ממיץ ועוד. ביבליוגרפיה: סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 154. - - - - - - - - - - - - - - בהקדמתו לדרכי משה על אורח חיים כותב הרמ”א בענוותנותו במליצה: ”קורא אני עלינו [=ה'בית יוסף' והרמ”א], אף כי אין ערוך בין שנינו, ויקח משה את עצמות יוסף כי השבע השביע”...