בידספיריט | ספר היסוד לבית פשיסחא: קול
ספר היסוד לבית פשיסחא: קול שמחה, דפוס ראשון – מאות תיקונים בכתב יד! – תרי”ט [1859] * חידושים על חמשה חומשי תורה וסוגיות הש”ס מאת ”הרבי רבי בונים” - הוא הרה”ק רבי שמחה בונם מפשיסחא, איש אלוקים מופלא, תלמידו המובהק של היהודי הקדוש מפשיסחא. ספר זה הוא מיסודות החסידות בכלל, ובענפי בית פשיסחא בפרט - שהן רבות מחסידויות פולין. הספר נדפס על ידי נכדי המחבר, בהסכמת תלמידיו הרה”ק ה'חידושי הרי”ם' מגור ורבי ישעיה מושקאט מפראגא. בדף האחרון נדפסה אגרת מרבי בונים מפשיסחא בשנתו האחרונה אל תלמידו רבי אלכסנדר זושא הכהן מפלאצק, ואליו הצטרפו גדולי חבורת פשיסחא ביניהם האדמו”ר החידושי הרי”מ בגור. עותק מוגה: לאורך כל חלקו הראשון של הספר - מופיעים הגהות וסימני תיקון בכתב יד . מבדיקה מדגמית של עשרות תיקונים עלה כי רובם מוחלט דומים לתיקוני מהדורת הגה”ח רבי אהרן וואלדען בעל 'מקדש מעט' (פיעטרקוב תרס”ג). אולם - ייתכן ומעט מזעיר מהתיקונים שלפנינו לא נמצאים שם. בסוף הספר נכרכו שני עמודים בכתב יד ובהם חידושים נוספים עה”ת מאת הרבי רבי בונים, שאינם מופיעים בדפוס הראשון. חידושים אלו נדפסו במהדורת וואלדען הנזכרת לעיל (וסומנו שם בסוגריים מרובעים, לאות כי אינם מופיעים בדפו”ר). בראש הספר נכרך דף נוסף בכתב יד ובו חידוש על ה'קדושת לוי', לפי בדיקתנו החידוש כנראה לא ידוע. לא הוברר לנו האם הוא ודאי מהרבי רבי בונים, אם כי יש לציין כי הוא כתוב באותה כתיבה ועל אותו נייר כמו שני הדפים האחרונים שבהם החידושים הם ודאי של הרבי רבי בונים. הרבי רבי בונים מפשיסחא (נפטר תקפ”ז) - מגדולי האדמו”רים בדורו וממשיך דרכו של היהודי הקדוש מפשיסחא. מרבית אדמו”רי פולין בדורות הבאים היו מתלמידיו או מתלמידי תלמידיו. הצדיקים דקדקו בכל תיבה ותיבה מדברות קדשו הכתובות בעומק העיון ולעיתים ברמז, והעיד ה'אבני נזר' מסוכטשוב שאמר לו חותנו הרה”ק רבי מנחם מנדל מקוצק (שהיה גדול תלמידי הרבי רבי בונים): ”כל התיבות שאמר הרב מפשיסחא זצללה”ה הם קדושים, ויש סוד גדול וענין נפלא בתיבה של שיחת חולין שלו”. ברעסלויא תרי”ט [1859], מהדורה ראשונה. מספור דפים: [1], נח; כה [צ”ל: כח], [1] דף. גודל: 19.8 ס”מ. מצב טוב, מעט כתמים. כריכת עור חדשה מפוארת. ביבליוגרפיה : סטפנסקי ספרי יסוד, מס' 520. - - - - - - - - - - - - ספר החסידות שהודפס על טהרת לשון הקודש: בשונה ממרבית ספרי החסידות - הספר לא נדפס במדינות מזרח אירופה אלא בעיר בערסלויא תחת השלטון הפרוסי, אולי מפני החשש מהצנזורה הרוסית. מן הענין לציין כי בכל הספר כולו, מתחילתו ועד סופו, לא נדפסה אפילו אות אחת בלועזית! הכל נדפס רק בלשה”ק , כולל כל נוסח השער וגבו (ראה ע”ז בפתיחה למהדורת י-ם תשע”ח, הערה ה').