בידספיריט | מכתב בקשה לסיוע ל”הרב מבריסק”

מכתב בקשה לסיוע ל”הרב מבריסק” והראש ישיבה ממיר, מאת רבי אברהם קלמנוביץ – תש”ח [1948] * מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם קלמנוביץ ראש ישיבת מיר-ארה”ב, ומגדולי הפעילים להצלת ושיקום עולם התורה לאחר החורבן בשנות השואה. נשלח אל משפחת המצילים המפורסמת שטרנבוך. במכתב מבקש הרב קלמנוביץ לפעול במהירות להשגת ויזות שוויצריות עבור שניים מגדולי הדור הזקוקים לשהות בשוויץ לרפואתם: ”דער בריסקער גאון וצדיק און דער מירער ראש ישיבה” [הגאון והצדיק מבריסק והראש ישיבה ממיר]. הרב מבריסק הוא כמובן גדול הדור רבי יצחק זאב סולובייצ'יק – הגרי”ז, והראש ישיבה ממיר הוא הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל, אבי הישיבה האדירה מיר. וכך כותב רבי אברהם: ”איך בעט אייך זאפארט א גרויסע היסטארישע מצוה אין שליחות פון הצלת נפשות הצדיקים. גיין צו שווייצארישע רעגירונג און בעטן ארויסשיקן וויזעס פאר פאלגענדע 2 פאמיליעס, די גרעסטע מענטשן פון אידן”. [בתרגום חופשי: אני מבקש אותך, בשליחות מצוה של הצלת נפשות הצדיקים, לעשות מצוה גדולה והיסטורית תיכף ומיד, שתלך לממשלת שווייץ, ולבקש מהם שישלחו וויזות לשתי המשפחות הללו, שהם גדולי עם ישראל]. לאחר מכן מפרט רבי אברהם את שמות הצדיקים עבורם נדרשת הויזה, וכן מלוויהם, שנעשו לימים מגדולי הדור בעצמם: הרב מבריסק בנו רבי יוסף בער (הגרי”ד) – לימים ראש ישיבת בריסק מרת עטיל (רעיית הגרי”ד) בנו רבי חיים בנו רבי משולם דוד (הגרמ”ד) – לימים ראש ישיבת בריסק בנו רבי מאיר (הגר”מ) – לימים ראש ישיבת בריסק בנו רבי רפאל הראש ישיבה ממיר הגרא”י פינקל רעייתו הרבנית מלכה סיבת השגת הויזות – היא מחמת בריאותם הרופפת של שני הרבנים, שנזקקו למנוחה במעיינות המרפא הידועות של שוויץ. כידוע הרב מבריסק היה חלוש כל ימיו, ועקב כך נזקק תדיר לרפואה מחד ולמנוחה מאידך. הרופאים המליצו לו לנסוע לשוויץ, והרב סלמן מחרקוב (שהרב מבריסק העריכו ביותר) – קבע כי נסיעות אלו הן בגדר פיקוח־נפש עבור רבינו (הרב מבריסק ג' עמ' 367). ואכן מספר שנים לאחר מכן, משנת תשי”ד והלאה, נסע רבינו מספר פעמים למדינת שוויץ, שם נעזר בסיועו המסור של איש החסד רבי וולף רוזנגרטן, נאמנם של גדולי ישראל. המכתב נשלח אל הצדיק רבי יצחק שטרנבוך משוויץ, בעלה של מרת רעכה שטרנבוך – הצדקת שהצילה יהודים רבים במסירות נפש בימי השואה, תוך ששילמה על פעולותיה מחירים אישיים כבדים מנשוא. ניו־יורק תש”ח [1948]. אגרת־אויר בכתב ידו וחתימתו של רבי אברהם קלמנוביץ. גודל: 18.2x22.5 ס”מ. מצב טוב. נקבי תיוק, קרעים קלים עקב הפתיחה. - - - - - - - - - - - - - ” מציל התורה של דורנו ”, כך כתב ר”ש עלברג לאחר פטירת הגאון רבי אברהם קלמנוביץ (תרנ”א-תשכ”ד) . מיום שהחל לכהן ברבנות ראקוב בהיותו בן כ”ב שנים ועד מותו, היו חייו שרשרת של הרבצת תורה ועסקנות ציבורית למען בני התורה, הוא היה איש סודם של החפץ חיים והגרח”ע גרודז'ינסקי והגדיל לעשות בפעולות הצלה בימי מלחמת העולם השניה, למען ישיבות ליטא ובפרט עבור בני ישיבת מיר בשנחאיי. בשנת תרפ”ט החל לכהן ברבנות בטיקטין, ועם פרוץ המלחמה נמלט עם בני ישיבתו לווילנא ומשם עבר לארצות הברית. לאחר המלחמה הקים את ישיבת מיר בארצות הברית עבור בני הישיבות הפליטים.