בידספיריט | ”ימים על ימי מלכה תוסיף”:

”ימים על ימי מלכה תוסיף”: מכתב חכמי חברון על ניסיון ההתנקשות במלכת אנגליה! – נשלח אל השר מונטיפיורי – חברון תרמ”ב [1882] * מכתב בחתימת יד רבי אליהו סלימאן מני, רבי שמעון מנשה חייקין ועוד מגדולי עיר האבות חברון, רבני וראשי העדה הספרדית והחב”דית. במכתב שנשלח אל השר הצדיק משה מונטיפיורי בהיותו כבן 97 שנים (!!) – מספרים חכמי חברון על ההתרגשות שאחזה ביהודי העיר בעת ששמעו כי ויקטוריה מלכת אנגליה ניצלה מניסיון רצח, וכי ערכו תפילת הודיה לכבודה. רקע : ביום י”א אדר תרמ”ב (2 במרץ 1882) נסעה מלכת אנגליה ברכבת המלכותית, ובעת שעברה בתחנת וינדזור – נורתה לעברה יריית אקדח, על ידי אדם בשם Roderick Maclean, שאובחן כלא שפוי. נער שהיה בסמוך הפריע ליורה ועל ידי כך הירייה החטיאה, והמלכה ניצלה. מונטיפיורי הכיר את המלכה במשך עשרות בשנים, עוד מילדותה אז התגוררו בקירוב מקום. היא העניקה לו בשנת 1837 את תואר האצולה 'סיר', אשר מונטיפיורי התרגש במיוחד לקבלו (ביומנו כתב מונטיפיורי כי יום קבלת התואר היה אחד משלושת הימים הגדולים ביותר בחייו, יחד עם יום נישואיו ויום חנוכת בית הכנסת שלו). אשר על כן שלח מונטיפיורי מכתב אל רבי שמואל סלאנט והראשון לציון רבי רפאל מאיר פאניז'ל בו סיפר על נס ההצלה, וביקש שיערכו תפילות הודיה לרגל הצלתה של המלכה. וכך כותבים חכמי חברון במכתב המיוחד שלפנינו: ”השמחה מצאה לה קן בחדרי לבבנו, כי אלקים עליון בחסדיו שלח עזרו מקודש להציל ממות נפש יקרה וגם חסידה… אדונתינו (!) ויקטורייא מלכת בריטאנייא האדירה יר”ה, וברחמיו כי עצמו פדה נפשה מחצי אשפות זעם, זדים עריצים הדורכים קשתם כברק ורעם, ולא נתנה טרף למלתעותיהם, לשמע אוזן הידד! הידד! קראנו… וכל העם מקצה נתאספנו בבית הכנסת הגדולה אשר בה נגלו אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב… וברגש קודש וקול זמרה הקרבנו רבבי תודה לאדון הממלכות…”. ומתפללים עבור המלכה: ”אנא ה' שגיא כח צור עולמים, הגדל נא כבודה בישועתך, הוד והדר עליה תשוה, ימים על ימי מלכה תוסיף, אורך ימים עולם ועד!” לאחר מכן מרעיפים ברכות על ראשו של מונטיפיורי: ”זכרו הטוב לא יסוף מזרעינו, לדור ודור נספר גדולתך”. על המכתב חתומים: רבי אליאו סלימאן מני, אב”ד חברון רבי שמעון מנשה חייקין, אב”ד קהילת חב”ד בחברון רבי רחמים יוסף פראנקו, אב”ד חברון עמהם חתומים: רבי לוי יצחק סלאנים, מנהל כולל חב”ד בחברון, נכדו של האדמו”ר האמצעי רבי נסים חיים קאריו, דיין בחברון רבי נסים מיכאל להבה, דיין בחברון רבי מאיר יום טוב פרחי, דיין בחברון רבי משה בכ”ר דוד קמחי, דיין בחברון חברון, כ”ב אדר תרמ”ב [1882]. דף נייר כפול, עמוד אחד בכתיבת סופר ספרדית נאה וברורה, עם חתימות הרבנים בכתב ידם. גודל העמוד: 22.8x28.2 ס”מ. מצב טוב, קרעים קלים בשוליים. - - - - - - - - - - - הגאון רבי אליהו סלימן מני אב”ד חברון (תקע”ח-תרנ”ט) , תלמיד מובהק לרבי עבדאללה סומך בבגדאד. משנת תרכ”ד אב”ד חברון עד פטירתו. היה מחכמי ארץ ישראל המפורסמים ורבים פנו אלו בשאלות. עמד בקשר קרוב עם ה'בן איש חי'. רבים מכתביו נדפסים בשנים האחרונות ע”י חברת אהבת שלום. הגה”ח רבי שמעון מנשה חייקין (תקנ”ח-תרנ”ג) - רב קהילת חברון, מחסידי חב”ד המפורסמים וחסיד קרוב מאוד לאדמו”ר ה'צמח צדק' אשר העריכו מאוד. במשך עשרות בשנים עמד בראשות הקהילה החברונאית ונשא על שכמו את הנהגתה. ה'צמח צדק אמר עליו עליו כי הוא ”בינוני של התניא”, ובהזדמנות אחרת התבטא אודותיו: ”הוא מופשט מגשמיות”. הגאון החרי”ף רבי רחמים יוסף פרנקו בעל 'שערי רחמים' (תקצ”ה-תרס”א) - מחכמי ארץ ישראל הנודעים. יליד רודוס, עלה לא”י בשנת תרכ”ח והתיישב בירושלים שם נתמנה כדיין בבית דינו של ה'יש”א ברכה'. בהמשך עבר לחברון ושימש כדיין ולאחמ”כ כאב”ד. הגאון רבי ניסים מיכאל להבה - מחשובי עדת הספרדים בחברון במשך עשרות בשנים, מדייני בית דינו של רבי אליהו סאלימאן מני בחברון, אשר אף התקשרו בקשרי חיתון. חתום על כתבי שד”רות רבים שנשלחו לקצוות תבל. היה אהוב ומקובל על הציבור ומונה כחבר בועד הגשמי של עדת הספרדים בעיר. שמו היה מכובד אף בקרב הערביים, ובספר 'חברון' עמ' 62 נדפס צילום של יפויי כוח מאת ערבי המסמיך את רבי ניסים לשמש כתובע בעדו.  - - - - - - - - - - סיר משה מונטיפיורי (תקמ”ד-תרמ”ה) - שר וגדול בישראל, פעל רבות ונצורות לטובת בני עמו להצילם מיד צוררים ונוגשים, מדמויות ההוד אשר עמדו לימין בית ישראל בכל פזורות הגולה. נדד פעמים רבות ובגיל מופלג לארץ ישראל, לרוסיה ולמרוקו להשתדל בחצרות מלכים ולהציל יהודים מעלילות דם ומגזירות שונות.