בידספיריט | ”בטוחני שכאשר יתפשט החיבור הזה

”בטוחני שכאשר יתפשט החיבור הזה בעולם – יהיה בזה התקרבות הגאולה” ספר 'שער התפלה' להרה”ק בעל 'באר מים חיים', דפוס ראשון – סדילקוב תקפ”ה [1825] * ספר שער התפילה ובו ביאורים עמוקים על עבודת התפילה בדרך החסידות והקבלה. חיברו הרה”ק רבי חיים מטשרנוביץ בעל 'באר מים חיים' ו'סידורו של שבת'. ספר זה נעשה לאחד מספרי החסידות היסודיים בעבודת התפילה, ונדפס שוב פעמים רבות לרוב חיבתו, באשר כל דבריו ”מתוקים מדבש ונופת צופים” (לשון הרה”ק מאפטא). בראש הספר נדפסה הקדמת המו”ל תלמיד המחבר רבי צבי גרשון מבוטושאן, המביא את דברי המחבר על ספרו: ” בטוחני שכאשר יתפשט החיבור הזה בעולם, יהיה בזה התקרבות הגאולה ”! קדושה רבה ייחס המחבר לחיבור זה מחמת שחיברו על אדמת ארץ ישראל (בשונה משני ספריו הקודמים הנזכרים שנתחברו בחו”ל), וכן כותב בהסכמתו הרה”ק רבי מרדכי מקרעמניץ בנו של הרה”ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב: ”חיבר הגאון הקדוש בהיותו קדוש בקדושה בארץ החיים”. הספר מחולק לעשרה שערים, מיוסדים על עשרה לשונות של תפילה (על פי דברי רבי יוחנן בדברים רבה: ”עשרה לשונות נקראת תפלה, ואלו הן: שוועה, צעקה” וכו'). בראש הספר נדפסה התשובה המפורסמת להגנה על מנהג החסידים באמירת ה'לשם יחוד' קודם קיום מצוות, אותה כתב ה'באר מים חיים' בחריפות ובקיאות להשיב על דברי המתנגדים למנהג. (אגב, ה'נועם אלימלך' ב”צעטיל קטן” שלו כתב שיש להרגיל באמירת הלשם יחוד, ”ובהמשך הזמן ירגיש הארה גדולה באמירה זו”) תשובה זו חסרה בחלק מהעותקים, ונמצאת לפנינו. תגלית: עד היום היה מקובל כי הספר נדפס בסדילקוב בשנת תקפ”ה, אולם מבחינה מחודשת שערכנו עולה, כי כפי הנראה חלקו הראשון נדפס במאהלוב כבר בשנת תקע”ח בערך, וחלקו השני הושלם בסדילקוב בשנת תקפ”ה. ראה הרחבה להלן. המחבר בעל 'באר מים חיים' (תק”כ-תקע”ח) – מענקי החסידות בדור השלישי לבעש”ט, קיבל בחסידות מהרה”ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב שהיה רבו המובהק. כיהן ברבנות בקהילות: טשרנוביץ, בוטושאן, מאהלוב וקשנוב שברומניה, והיה ממפיצי החסידות ברומניה ובבוקובינה. בשלהי תקע”ג חשקה נפשו לעלות לארץ ישראל, וקבע את מושבו בצפת עד עלותו לגנזי מרומים. נודע בעולם החסידות על שם ספריו היסודיים ביותר: ' באר מים חיים ' על התורה, המלא וגדוש ביסודות משנת החסידות; ' סידורו של שבת ' - ספר היסוד של השבת במשנת החסידות; ' שער התפילה ' שלפנינו, ביאורים עמוקים במעלת התפילה במשנת החסידות; ' ארץ החיים ', על ספרים מהנ”ך ועל מסכת ברכות. מאהלוב וסדילקאב, תקפ”ה [1825], מהדורה ראשונה . מספור דפים: י, קב, קיג-קטו דף. גודל: 20.5 ס”מ. מצב טוב. שיקום קל ב-3 דפים ראשונים. נקבים בודדים. כתמים בפינות. כריכת עור חדשה. ביבליוגרפיה: סטפנסקי ספרי חסידות, מס' 583. - - - - - - - - - - - - תגלית ביבליוגרפית! בירור מחודש על מקום הדפסת הספר – מאהלוב או סדילקוב בשער הספר נכתב באותיות גדולות מקום הדפוס: ”במאהלוב”, אך קודם לכך מופיעה באותיות קטנות ההודעה: ”גדרוקט אין סדילקאב” (נדפס בסדילקוב). על סמך ניסוח זה קבעו ביבליוגרפים שונים כי מקום ההדפסה הוא סדילקוב. אולם עיון מחודש במאפיינים הטיפוגרפיים וההיסטוריים של הספר מעלה כי כפי הנראה חלקו הראשון של הספר נדפס במאהלוב בסביבות שנת תקע”ח, ואילו המשכו נדפס בסדילקוב בסביבות שנת תקפ”ה! כדי לבסס קביעה זו יש לעמוד תחילה על הרקע ההיסטורי של הדפסת כתבי ה'באר מים חיים' ועל פעילות בתי הדפוס במאהלוב ובסדילקוב. הדפסת כתבי ה'באר מים חיים' והרקע לבית הדפוס במאהלוב: במאהלוב פעל המדפיס רבי צבי זאב רבין שטיין, אשר שיתף פעולה עם בעל ה'באר מים חיים', רבה של מאהלוב. כבר בשנת תקע”ב נדפס בדפוסו הספר 'גליא רזא', במימון משותף של ה'באר מים חיים' והמדפיס, ובהקדמתו משבח הבא”ח את המדפיס כ”אחד המיוחד בעושי מלאכת ה' מן המדפיסים”. בשנת תקע”ג נדפס שם גם 'סידורו של שבת', והמדפיס אף טרח להכין בעצמו את המפתח לספר. בשנת תקע”ו או קודם לה שלח המחבר את כתב היד של חיבורו הגדול 'באר מים חיים', להדפסה במאהלוב, ובשנת תקע”ו הוגש החיבור לאישור הצנזורה (כנזכר בגב שער חומש בראשית). בהסכמת הרה”ק רבי מרדכי מקרמניץ ל'שער התפלה', שנכתבה באייר תקע”ח, נזכר במפורש כי כרך אחד מן החומשים כבר נדפס. ואכן, חומש שמות נדפס במאהלוב בשנת תקע”ח, ובסופו מציינים המדפיסים כי ממנו החלה ההדפסה. כרך זה נבדל משאר הכרכים במספר סימנים טיפוגרפיים ברורים: בשערו מצוין מאהלוב כמקום הדפוס, וכל קונטרס בו כולל ארבעה דפים. לעומת זאת, בארבעת החומשים האחרים מופיע הנוסח המשולב – ”במאהלוב” באותיות גדולות ולפניו ”גדרוקט אין סדילקאב” – ומבנה הקונטרסים בהם הוא בן שני דפים בלבד. הבדל זה של מספר דפי הקונטרס נזכר במפעל הביבליוגרפיה כאחד הסימנים המובהקים להבחנה בין דפוס מאהלוב לבין דפוס סדילקוב. בסביבות שנת תקע”ט נמכר בית הדפוס של מאהלוב למדפיס ר' פנחס אליעזר ביליץ מסדילקוב, חתנו של המדפיס המפורסם רבי שמואל ב”ר ישכר בער מברדיטשוב. מכירת בית הדפוס מסבירה את המשך הדפסת חלקי החומשים בסדילקוב, תוך שימוש בציוד הדפוס המקורי של מאהלוב. ראוי לציין כי אף לאחר מכירת הציוד המשיך המדפיס רבי צבי זאב להיות מעורב בהוצאת כתבי ה'באר מים חיים', והוא אשר הגיה את כל חמשת החומשים – גם את אלו שנדפסו בשלב המאוחר בסדילקוב. לאור הקדמה זו נוכל לברר מחדש את ענין הדפסת 'שער התפילה': כתב היד נשלח להדפסה בשנת תקע”ח, חודשים ספורים אחר פטירת המחבר. פעילות הדפסת הספר החלה כפי הנראה כבר בשנה זו, עת נכתבה הסכמת רבי מרדכי מקרמניץ לספר, שניתנה על שמו של המדפיס רבי צבי זאב שעדיין הדפיס אז ספרים במאהלוב. בחינת מבנה קונטרסי הספר מגלה חלוקה זהה לזו שנמצאה בחומשי ה'באר מים חיים': דפים א-נב בנויים בקונטרסים בני ארבעה דפים – מאפיין מובהק של דפוס מאהלוב. מדף נג ואילך משתנה המבנה לקונטרסים בני שני דפים בלבד – מאפיין ברור של דפוס סדילקוב.