בידספיריט | ארבעה טורים – דפוס רבי

ארבעה טורים – דפוס רבי משה שפירא, סלאוויטא תקע”ה [1815] – הסכמות חדשות מצדיקי הדור * ארבעה כרכים גדולים - סט ד' טורים לרבינו יעקב בן הרא”ש, עם נושאי כליו: בית יוסף ובדק הבית לרבינו יוסף קארו, דרכי משה לרבינו משה איסרליש הרמ”א. נדפס בקדושה, בפאר וברוב הגהה על ידי הרה”ק רבי משה שפירא אב”ד סלאוויטא, בנו של הרה”ק רבי פנחס מקוריץ. בראש הספר נדפסו הסכמות חדשות למהדורה זו, מאת גדולי האדמו”רים: הרה”ק רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא, האוהב ישראל מאפטא, רבי ישראל מפיקוב (בנו של הרה”ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב), רבי מרדכי מרגליות מסטאנוב (בן־דודו של רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד), ועוד. ההסכמות ניתנו על שמו של רבי משה שפירא עצמו. מהדורה זו נדפסה על פי מהדורת סלאוויטא תקס”א-תקס”ב שנדפסה בשליחותו של בעל התניא, אשר הדריך את רבי משה שפירא כיצד יש להדפיס ולהגיה את הספרים (ראה צילום מכתב ההדרכה בגוכי”ק האדמוה”ז: קובץ התמים, שנה ג', גיליון ה', ווארשא תרצ”ז, עמ' ה-ז). ארבעה כרכים נאים. בשלימות ובמצב שכזה – נדיר למדי. לאו”ח, יו”ד וחו”מ יש שער פנימי נוסף באמצע הכרך, סה”כ שבעה שערים. בארבעת השערים הראשונים נדפסו הכותרים, שמות הפירושים ומקום הדפוס – בדיו אדומה בולטת. פירוט ארבעת הכרכים: סלאוויטא תקע”ה-תקע”ז [1815-1817] . דפוס הרה”ק רבי משה שפירא. אורח חיים : תקע”ה [1815]. מספור דפים: [2], רלה; [1], קלז דף. גודל: 34.5 ס”מ. יורה דעה : תקע”ו [1816]. מספור דפים: קמו: [1], רטז דף. גודל: 34.9 ס”מ. אבן העזר : תקע”ז [1817]. מספור דפים: רד דף. גודל: 32.8 ס”מ. חשן המשפט : תקע”ז [1817]. ספירת דפים: [2], ריב; [1], קל, סה דף. גודל: 35 ס”מ. חלק אבן העזר קטן יותר משאר החלקים, בכ-2 ס”מ בקירוב. מצב כללי טוב, נדיר למצוא סט במצב כזה. שיקום קל בדפים ראשונים של או”ח. מעט כתמים. כריכות עור חדשות נאות. - - - - - - - - - - - - - - - הוכחה ברורה לבעלותו של רבי משה שפירא על דפוס סלאוויטא - בערל'אך: ב”טור” שלפנינו שנדפס על ידי רבי משה שפירא עצמו כנזכר בשערים, ישנה הוכחה מוחלטת ונהירה כי גם דפוס ה”בערל'אך” הוא למעשה של רבי משה שפירא עצמו! כידוע, בראשית המאה ה-19 נרשם בשערי הספרים שנדפסו בבית הדפוס בסלאוויטא - שמותיהם של צמד המדפיסים רבי דוב בער ב”ר ישראל סג”ל ורבי דוב בער ב”ר פסח, המוכרים כיום בכינויים בפי העם: ”בערל'אך”. רק לאחר כמה וכמה שנים החל רבי משה שפירא לרשום את שמו שלו בשערי הספרים. למעשה, ברור כי בעל בית הדפוס האמיתי היה רבי משה שפירא עצמו, אשר ”כיסה את עצמו” בשמותיהם של שני הבערלא'ך, מסיבות לא ברורות. במהדורת הטורים ה'שפירא'ית שלפנינו נמצאת הוכחה ודאית המאשרת ידיעה זו: בשנת תקס”ח נדפסה בסלאוויטא מסכת ברכות, ובראשה הסכמת בעל התניא. בשער שם נכתב כי המדפיסים המה צמד הבערל'אך דנן. בגב שער טור אורח חיים שלפנינו, מתייחס רבי משה שפירא לדברי בעל התניא בהסכמתו שנדפסה שם, וכותב בלשון זו: ”וכבר הדפסתים על מסכת ברכות הנדפס אצלי בשנת תקס”ח”!