בידספיריט | הגדה של פסח עם פירוש

הגדה של פסח עם פירוש האברבנאל – ברונא תקי”ח [1758] * סדר של פסח עם פירוש הנחמד אברבנאל (בצד נוסח ההגדה), ופירוש על פי הסוד (בתחתית הדפים). זו ההגדה הראשונה שנדפסה בברונא, היא העיר ברין הצ'כית. בגב השער נדפסו סימני ליל הסדר על פני הדף כולו. בראשו נדפס סמל המלוכה. בסוף ההגדה נדפסו תרגומים ליידיש באותיות 'צאינה וראינה' של הפיוטים ”אדיר הוא”, ”אחד מי יודע” ו”חד גדיא”. ההגדה כוללת הוראות ביידיש, אף הן באותיות צו”ר. אותיות הפתיחה של כל קטע נדפסו באותיות גדולות ומרשימות בסגנון אשכנזי, שאינן נפוצות כלל בדפוס העברי. ברונא [היא ברין], תקי”ח [1758]. מספור דפים: ל דף. גודל: 19.5 ס”מ בקירוב. מצב טוב-בינוני, שיקום בפינה השמאלית העליונה של 4 הדפים הראשונים, עם השלמת תיבות ספורות בצילום. בלאי וכתמים אופייניים. מעט נקבים. במספר דפים נשתמרו שרידי מצות! ביבליוגרפיה: אוצר ההגדות 221. צילום השער של העותק הזה מופיע בתקליטור 'אוצר הספר העברי' (וינוגרד). מקור: אוסף וויליאם גרוס, תל-אביב. - - - - - - - - - - - בשער חתימות עתיקות, לא מזוהות. ביניהן שתי חתימות: ” הק' יוזפ' מפ”פורט דמיין ” [הקטן יוזפא מפרנקפורט דמיין]. בשם זה ידועים כמה רבנים, ביניהם: רבי יוסף יוזפא סג”ל בעל 'נוהג כצאן יוסף' על מנהגי פרנקפורט (נפטר תקי”ט) ועוד. - - - - - - - - - - - על נדירות הספרים העבריים באזור ותקופת ההדפסה: ע”פ דברי הביבליוגרף ח”ד פרידברג בספרו 'תולדות הדפוס העברי באירופה' עולה, כי לאחר שהמדפיס דנן קיבל בשנת תקי”ג [1753] רישיון מיוחד להדפסת ספרים עבריים, מאת המלכה מריה תרזה שונאת היהודים - נאסרה הכנסת ספרים עבריים ממדינות אחרות אל תוך אזורי שליטתה: הונגריה, בוהמיה וכיוצ”ב. וכך כותב פרידברג: ”אחרי אשר מלא ה' ניימאן [=המדפיס דנן] חובתו המוטלת עליו [=כפי שהופיע ברישיון], צותה הממשלה את שומרי הגבולים לקחת חרם כל ספר עברי שיובא למדינה, וכמו כן גזרו חרם בכל בתי כנסיות שבארץ על כל אדם אשר יהין להביא ספרים מחוץ לארץ” (שם, ח”א, עמ' 80).