בידספיריט | הוד קדומים מצפת עיר הקודש! 

הוד קדומים מצפת עיר הקודש!  שטר מכירת מקום בבית כנסת האר”י לרבי שמואל העליר, בחתי”ק רבי משה דוד אשכנזי מטולטשווא – צפת תר”ז [1847] * שטר עדות כי רבי שמואל העליר, מגדולי ארץ ישראל ולימים אב”ד צפת, רכש מקום לתפילה בבית הכנסת האר”י בצפת. ראש וראשון לחותמים הוא הרה”ק רבי משה דוד אשכנזי מטאלטשווא, אשר כיהן אז כאב”ד צפת. הרה”ק מטולטשווא הוא מאבות שושלת סיגעט-סאטמר, שכן האדמו”ר בעל 'ייטב לב' מסיגעט הוא חתנו. כן חותם הרה”ק רבי חיים אורי פייבש הלוי, בנו של הרה”ק רבי אריה ליב מוואלטשיסק. עמהם חתומים: רבי יוסף ליב אב”ד לאבין רבי חיים אורי פייבש הלוי רבי אשר במו”ה זאב… זלה”ה רבי יעקב מאיר בן הקדוש מו”ה דוד ז”ל גבאי דבי כנישתא רבי אייזק ליב ב”ר מאיר אהרן ז”ל רבי זאב וואלף בהמנוח מו”ה חיים צבי זללה”ה. שטר נאה בכתיבת סופר הקהילה, בראשו נרשם באותיות גדולות: ”שקול שמואל כנגד מש”ה ואהר”ן [=תר”ז]” בגב הדף רשם רבי שמואל העליר בעצם כתי”ק האופייני: ”קנין מקום בביהכ”נ האריז”ל”. פריט היסטורי מיוחד מצפת, עיר המקובלים, הקשור לבית הכנסת האר”י ולשני גדולי רבני העיר – הרה”ק רבי שמואל העליר והרה”ק רבי משה דוד אשכנזי. צפת תר”ז [1847]. דף נייר בגודל 17.2x23.5 ס”מ. מצב בינוני, קרעים בשוליים ובסימני הקיפול, בעיקר בצד האחורי הכפול. נדפס על פי כתב יד זה בספר שמן למאור סופרי המלך ב', עמ' [30-31]. (ושם נכתב זיהוי מוטעה על זהותו של הרה”ק רבי חיים אורי פייביש סג”ל). - - - - - - - - - - - - בית הכנסת האר”י האשכנזי, המכונה גם ”חקל תפוחין קדישין” בשל המסורת כי על המקום בו נבנה - היה יוצא האריז”ל לקבל פני שבת מלכתא. הוא נוסד עוד בימי קדם, ובשנת תקע”ו נבנה מחדש והיה לבית הכנסת המרכזי של האשכנזים בעיר הקודש צפת. בית כנסת זה נודע בפולמוס שהתעורר כאשר אמנים יראי ה' חפצו לעטר את ארון הקודש שלו בציורי חיות ועופות, אשר לדעת חלק מהפוסקים יש בעיה הלכתית. רבי שמואל העליר כתב על זה קונטרס בשם 'טהרת הקודש', והדפיסו בצפת בשנת תרכ”ד. - - - - - - - - - - - - הגאון הצדיק והמקובל רבי שמואל העליר, אב”ד צפת (תקס”ג בערך-תרמ”ד). בצעירותו היה אצל החוזה מלובלין כמה פעמים, ואף החוזה הניח לו תפילין ובירכו. הוא עלה עם אביו לצפת וברבות הימים היה לרבו ומנהיגו הגדול של היישוב היהודי בצפת שעל פיו יישק כל דבר. הרה”ק רבי משה דוד אשכנזי מטאלטשווא (תקל”ד-תרט”ז) בעל 'תולדות אדם' כהן ארבעים שנה כרבה של טאלטשאווא, נשא ונתן עם החתם סופר ומחותנו הישמח משה. בהגיעו לגיל שבעים שאל את חתנו הייטב לב, אם לעלות לארץ או להדפיס את ספריו והוא יעץ לו לעלות לארץ, שם גם זכה להדפיס ספריו. בשנת תר”ג עלה לירושלים ובתר”ד עבר לכהן כרבה של הקהילה האשכנזית בצפת ועמד בראשה עד פטירתו בי”ח תמוז תרט”ז. מחיבוריו נדפס: תולדות אדם על הש”ס (ירושלים תר”ה), באר שבע על התורה (שם תרי”ג). הרה”ק רבי חיים אורי פייבוש סג”ל היה בנו של הרה”ק רבי אריה ליב מוואלטשיסק. בזיוו”ר היה חתנו של הרה”ק רבי יעקב שמשון משפיטובקא, ובזיוו”ש היה חתנו של הרה”ק רבי משה אפרים אחיין ה'בת עין'. היה מחותן עם הרה”ק רבי נפתלי צבי מטבריה נכד הבעש”ט. ראה: ליקוט בעניני תורה ותפילה ועבודת השי”ת - ז, גיליון תרפ עמ' קלא.