בידספיריט | רשעות הישמעאלים אודות… צינור הביוב

רשעות הישמעאלים אודות… צינור הביוב של החורבה! – מכתב תודה חריג מרבי זונדל סלאנט לממשלת בריטניה – ירושלים תרכ”א [1860] * מכתב מאת רבני ומנהיגי קהילת הפרושים בירושלים, ובראשם רבי זונדל סלאנט ורבי ישעיה ברדקי. נשלח אל הקונסול הבריטי המפורסם ג'יימס פין, הדיפלומט הבכיר ביותר בירושלים באותה העת.  המכתב מספר סיפור מרתק על התנכלות של הערבים ליהודים האשכנזים בירושלים – באמצעות הצקה מרגיזה על מניעת היגיינה בסיסית ברחוב החורבה, ואיך בסופו של דבר הצליחו האשכנזים לגבור.  רקע: באותם השנים הלך ונבנה בית הכנסת האשכנזי הגדול ”חורבת רבי יהודה החסיד” (”החורבה”), ונוצר צורך בסיסי להתקנת צינור ביוב מן רחוב האשכנזים אל הרחוב הראשי. הישמעאלים כידוע התנכלו ליהודים האשכנזים (בין היתר מפני שכלל לא הכירו את המנטליות האירופאית), ומנעו ברשעות את קבלת הרישיון להנחת הצינור. שום לחץ, פורמלי ושאינו פורמלי, לא עזר: הישמעאלים בשלהם, למנוע מהאשכנזים את הרישיון הנ”ל. דבר זה גרם צער רב לאשכנזים, הן מבחינה היגיינית בסיסית, והן כהפרעה לתפילה שכן אסור להתפלל במקום שיש בו ריח רע. בכל שנה הוציאו האשכנזים סכומי עתק על מנת לנקות בעצמם את הרחוב.  בשנת תר”כ אירעו סדרת פוגרומים וסערות פנים־ערביות בסוריה ולבנון, שהחלישו את כוח הישמעאלים, גם את אלו החיים בארץ ישראל.  האשכנזים ניצלו שעת כושר זו של היחלשות כוח הישמעאלים – ובסיועו של הקונסול הבריטי המפורסם ג'יימס פין, וכן על ידי קצת ”מתן בסתר” לפקידים – הצליחו סוף סוף לקבל את הרישיון המבוקש! המכתב שלפנינו נכתב זמן קצר לאחר קבלת הרישיון, ובו מודים הרבנים לממשלת בריטניה ולקונסול ג'יימס פין האוהב ישראל, על כך שסייעו להם לקבל את הרישיון הנכסף מידי הפחה הישמעאלי.  קבלת האישור הייתה בשורה מרעישה כי לא האמינו שיצליחו לקבל את האישור מידי הישמעאלים, ויחיאל ברי”ל כתב על כך בעיתון המגיד בלשון זו: ”עתה מצאו היהודים האשכנזים… עשות דבר אשר בימים מלפנים לא יכלו עשות לא אף בהמון זהובים כזבובים . המה עושים ביב גדול מחורבת רבי יהודא החסיד… רב[ו]ת פעמים נסו האשכנזים עשות הדבר הזה בעזרת הנציבים… ואולם גם עמדת הנציבים לא עמדה למו. לא כן עתה, אשר על נקלה ובמעט שוחד בחיק, ובעזרת נציג ענגליש [=הוא הקונסול פין], נתן הפחה רשיון עשות הביב. לא יאומן כי יסופר כדבר הזה, לאיש יודע את רשעת הישמעאלים בעה”ק ירושלים ” (ז' כסלו תרכ”א, עמ' 4. ראו צילום).  וכך כותבים הרבנים במכתב שלפנינו:  ”הננו לקדם פני כבוד ממשלת בראטניה יר”ה ופני כבוד אדונינו הקונסיל יר”ה ברב תהלה ותודה… אשר בעוז ממשלתו ורום כבודו… מצאה ידינו להרים המכשול הגדול אשר ברחוב של אחוזת נחלת האשכנזים הנקרא ”דער אשכנז” [=רחוב החורבה], בעשותינו עתה הביב מנחלתינו עד ביב הגדול של העיר, עוד לא יעלה צחנה ובאשה בכל הרחוב, וגם נחלתינו תהיה נקיה כתפארת בית תפלה, אשר עד כה לא יכולנו עשות זאת כי עמדו למול חפצינו הישמעאלים תושבי העיר, ורק בעוז ממשלת בראטניה ובהוד כבוד הקוניסל יר”ה - יצא משפטינו כצהרים, כי נוכל למלאות חפצינו…”. על המכתב חתומים גדולי רבני עדת הפרושים, בלשון הקודש ובלועזית: רבי זונדל סלאנט, ”פה שלישי להגר”א”, חותנו של רבי שמואל סלאנט ורבו של רבי ישראל סלנטר רבי ישעיה ברדקי, מנהיג עדת הפרושים בארץ ישראל עמהם חתומים גם: רבי אריה הנאמן רבי אברהם מחערסאן רבי יוסף רוזנטל רבי צבי הירש ברלינר רבי מרדכי שלאנק ירושלים תרכ”א [1860]. דף כתוב מצד אחד. מצב טוב, קרעים קלים והדבקות מאחור.  נדפס בקובץ האהל, שנה יח חוברת א-ב (מא-מב), י-ם תשל”ב, עמ' [מד-מח] - - - - - - - - - - - - - - הגאון רבינו זונדל סלאנט (תקמ”ו-תרכ”ה), מגדולי תלמידי הגר”ח מוואלוז'ין, מכונה 'פה שלישי להגר”א'. חותנו של הגאון רבי שמואל סלנט, ומראשי הישוב היהודי בירושלים. תלמידו המובהק היה רבי ישראל סלנטר אבי תנועת המוסר, ותלמידו רבי נפתלי אמשטרדם העיד ”אדמו”ר רבי ישראל ליפקין מסלאנט ז”ל היה מספר ממנו [=מרבי זונדל] גם פרטי מעשיו איך היה בדקדוק עצום ובהשקפה גדולה ודברי חסידות אשר אין עולה על לב בני אדם כי מעשי צדקותיו היו נפלאים מבהיל כל שומעיו”. הגאון רבינו ישעיה ברדקי (תק”ן-תרכ”ג), חתן הגאון בעל 'פאת השולחן' ראש העדה האשכנזית בירושלים, תלמיד הגר”ח מוואלוז'ין. עלה לצפת בשנת תק”ע ולאחר רעידת האדמה בשנת תקצ”ז היגר לירושלים ועמד בראש היישוב האשכנזי.