בידספיריט | ”נדפס ברצון מרן”! – הגדה

”נדפס ברצון מרן”! – הגדה של פסח עם השטר 'מכירת חמץ' שהכין החת”ס – וינה תקפ”ו [1826] * סדר הגדה ללילי פסח עם קונטרס בית חורין, כולל הלכות ודיני פסח, עם תרגום לטייטש בידי רבי בער פרענק, מנכבדי קהילת פרשבורג וממקורבי מרנא ה'חתם סופר', והוא אשר צייר את דיוקנו המפורסם של החת”ס. הגדה נדירה מאוד, עם דף הציורים. בעמוד האחרון נדפס נוסח שטר 'מכירת חמץ' בשפה הגרמנית - אותו הכין גדול הדור רבינו משה איש האלוקים מפרשבורג! כך מעיד רבינו החת”ס בעצמו: ”ואני תקנתי השטר בלשון אשכנז ובדפוס ע”י ר' בער פרענק בסדר הגדה בוויען” (שו”ת חת”ס או”ח סי' קיג). על חשיבות השטר בעיני החת”ס מעיד תלמידו הגדול המהר”ם שיק: ”השטר הוא מעשה אומן, תיקנו מרן הגאון מהר”ם סופר זצ”ל , וידעתי כד הוינא בחור לומד בביהמ”ד של מרן זצ”ל - כבר היה השטר הזה חקוק בתוך פנקסי ומכתבי מרן זצ”ל והיה חשוב בעיניו, ואח”כ נדפס ברצון מרן ” (שו”ת מהר”ם שיק או”ח סי' רלב. נכתב שם בהתייחס להשגה על השטר). רבינו החת”ס היה רגיל בדרשת שבת הגדול להורות איך לעשות שטרי קנין מכירת חמץ (מנהגי בעל הח”ס החדש, עמ' קז). זהו אחד מכתבי ה'חתם סופר' המוקדמים ביותר שנדפסו, וכפי הנראה הראשון אי פעם שנדפס ברצונו הטהור בכוונה תחילה. (באותה השנה נדפסו קצת מחידושיו בתוך ספר חידושי הר”י מיגאש, וינה תקפ”ו, אולם החת”ס עצמו מעיד באחד ממכתביו כי הדפסה זו היא שלא מידיעתו, והגדירה ”תחלתו באונס ולבסוף ברצוני”. כן נדפסו מכתבים ממנו כנגד הרפורמים ששלח לבית הדין באלטונא, בספר 'אלה דברי הברית', אלטונא תקע”ט). ספריו של רבי בער נדפסו במימון קהילת פרשבורג , וכפי שמעיד הוא עצמו במכתבו לכבוד ראשי הקהל הנדפס בראש ספרו 'אור האמונה' (פרשבורג תר”א): ” …בכל עת אשר העיר ה' את רוחי להפיק פרי שקידתי… בתתכם לי לכסף מוצא ומקום לזהב להקריבו על מזבח הדפוס לטובת בת עמי. וכל מערכת מחנות המוסר אשר ערכתי זה כמה, ואשר חן חן למו מצאו - הלא מידכם היתה זאת לי!”. רבי בער עצמו קיבל מהחת”ס לא פחות משלוש הסכמות שונות לספריו האחרים. לסיכום: הגדה נדירה מאוד שנדפסה לרצונו של ה'חתם סופר', מהדורה ראשונה של השטר 'מכירת חמץ' שהכין החת”ס בדקדוק רב, ואחד מכתבי ה'חתם סופר' המוקדמים ביותר. ווין תקפ”ו [1826]. מהדורה יחידה. מספור דפים: [1], מו דף. גודל: 18.3 ס”מ. מצב טוב, כתמי יין וסימני שימוש אופייניים. כריכה חדשה, משולבת עם המעטפת המודפסת המקורית, קדמית ואחורית. ביבליוגרפיה: אוצר ההגדות מס' 663; ר' יששכר בער הלוי פרענק וספריו מס' 2 (והוא מאמר מאת נפתלי בן מנחם: סיני סד, ירושלים תשכ”ט, עמ' מא). מקור: אוסף וויליאם גרוס, תל-אביב. - - - - - - - - - - - - עותק שלם לחלוטין כולל דף התחריט המצויר שנכרך לפני השער, ובו ציורי השלכת ילדי ישראל ליאור ומשיית משה רבינו על ידי בתיה בת פרעה. דף זה נדיר מאוד וחסר במרבית העותקים, ולא נרשם על ידי וינוגרד ויערי. באוצר ההגדות ובמפעל הביבליוגרפיה נרשם רק ע”פ עותק שהופיע במכירת 'יודאיקה ירושלים' משנת תשנ”ה. למעשה הדף נרשם עוד קודם על ידי נפתלי בן מנחם: טורי ישרון, לו, ירושלים תשל”ג, עמ' 9-11, ושם מציין כי הדף חסר במרבית העותקים שראה (ואף הוא עצמו לא רשמו במאמרו משנת תשכ”ט הנזכר לעיל). בתחתית הדף חתום שם האמן: Anton Biermayer (אנטון בירמאייר) מפרשבורג. בכמה מספרי רבי בער מופיעים ציורים, ועל פי המקובל - כולם מעשי ידי רבי בער עצמו (כנראה ששם האמן הנזכר בתחתית הוא שמו של מדפיס התחריט ולא של הצייר עצמו). - - - - - - - - - - - - - - רבי יששכר בער הלוי פרענק מפרשבורג (תק”ל בערך - תר”ה) – ממקורבי רבינו ה'חתם סופר', שימש כשמש ונאמן קהילת פרשבורג במשך למעלה מ-40 שנים. הוא אשר צייר את דיוקנו המפורסם של ה'חתם סופר'. רבי עקיבא איגר במכתב אל חתנו החת”ס מזכיר את רבי בער: ”גם הגיע מכתב היקר ר' בער משם עם הפאטרע [=פורטרט]” (אגרות סופרים עמ' 27). חתנו הוא תלמיד החת”ס רבי מנחם כ”ץ פרוסטיץ מצהעלים, ועל פי המסופר - את ציור דיוקן החת”ס הוא צייר על מנת לכסות את הוצאות החתונה… מצאצאיו יצאו משפחות מיוחסות בפרשבורג, כגון פרנקל (רבי בער כינה את עצמו גם פרנקל), כ”ץ, בוכוואלד ועוד. חיבר ספרי הלכה ואמונה רבים ביידיש-טייטש, אשר נדפסו בזמנו במהדורות רבות תוך שנים ספורות, כולן נדירות כיום. ביניהם: מחנה ישראל (וינה תקע”ו, בהסכמת החת”ס); מחנה יששכר (וינה תקפ”ב, בהסכמת החת”ס); מחנה לוי (פראג תקפ”ז, בהסכמת החת”ס); חוט המשולש (וינה תקפ”ה, נזכר בהסכמת החת”ס למחנה לוי); אור האמונה (פרשבורג תר”א, בהסכמת הכת”ס) ועוד.