בידספיריט | שלחן ערוך האר”י – דפוס

שלחן ערוך האר”י – דפוס ראשון של 'אגרת השבת' המופלאה מהאבן עזרא – פרנקפורט דאודר תנ”א [1690] * ספר שולחן ערוך האר”י, ובו ליקוטי דינים, הנהגות וכוונות ע”פ הקבלה, בשיטת רבינו האריז”ל. ”חשיבות רבה נודעת לשו”ע האר”י, כי ממנו הגיעו מנהגי האר”י אל ספרי ההלכה” (קבלת האר”י לר' יוסף אביב”י, כרך ב' עמ' 753), ושם הוכיח הר' אביב”י כי בכל המקומות הרבים שהביא ה'מגן אברהם' להלכה הנהגות בקבלה בשם ”כתבים” - כוונתו לשו”ע האר”י. המהדורה הראשונה של הספר נדפסה בקראקא או פראג בשנת ת”כ בערך, והיא יקרת מציאות ואין להשיגה כלל. לפנינו המהדורה השניה - שאף היא נדירה ביותר. יסודו ושורשו הראשון של שו”ע האר”י הוא בכתבי המקובל רבי יעקב צמח, והוא עריכה אחר עריכה בדרך מקובלי אשכנז לספרו 'נגיד ומצוה' (שנוסחו הנפוץ נדפס רק בשנת תע”ב). בשונה מכתבי האר”י בקבלה שאינם נמסרים ומובנים לכל אדם – שו”ע האר”י התקבל מאוד בכל תפוצות ישראל מפני שהוא שווה לכל נפש, והוא אחד מספרי קבלת האר”י שנדפסו הכי הרבה פעמים (נדפס ביותר מ-20 מהדורות). פרנקפורט דאודר תנ”א [1690]. מהדורה ראשונה של 'אגרת השבת', ומהדורה שניה של גוף הספר. גודל: 15 ס”מ. מצב טוב. כריכה ישנה (השדרה חדשה). ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ”מי בכל עבדיה כמוני נאמן” - אגרת השבת של האבן עזרא: בסוף הספר נדפסה – לראשונה – האיגרת המפורסמת של רבינו האבן עזרא על האיגרת ששלחה אליו השבת בכבודה ובעצמה! וזהו סיפורה של האיגרת: בליל שבת בשנת ד'תתקי”ט (1159 למניינם) חלם האבן עזרא כי מגיע אליו שליח מסתורי (”כמראה גבר”), אגרת בידו, ואומר לו: ”קח זאת האגרת ששלחה אליך השבת”. בתחילה שמח האבן עזרא מאוד, אך לאחר שקרא את האגרת - נשתומם ונבהל, מפני שבאיגרת נכתב שנפלה שגגה מתחת ידו, כי שיש אצלו ספרים שבהם כתוב לחלל שבת, ר”ל. האבן עזרא לא הבין את חטאתו, כי הרי הוא שומר שבת ביותר, וכך כותב בלשון מתוקה מדבש על רוב אהבתו לשבת: ”מיום שידעתי את השם הנכבד והנורא אשר בראני ולמדתי מצותיו - לעולם אהבתי השבת, ובטרם בואה הייתי יוצא לקראתה בכל לבי, גם בצאתה הייתי משלח אותה בשמחה ובשירים, ומי בכל עבדיה כמוני נאמן” - - - לאחר שנתפלא, אמר לו השליח כי אתמול הביא תלמיד לאבן עזרא ”ספרים פירושי התורה”, ושם כתוב לחלל את השבת. באותה השעה התעורר האבן עזרא משנתו ומחלומו, ומיד אץ רץ לבדוק את הספרים שאכן הביא לו אחד התלמידים ביום האתמול. יצא מחוץ לביתו ובדק את הספרים לאור הלבנה, ואכן מצא כי נכתב שם שהלילה הולך אחר היום! - מה שכמובן יגרום בוודאות לחילול שבת, שכן אם הלילה שייך ליום שלפניו - אזי ליל שבת שייכת ליום שישי שהוא חול. מיד קרע האבן עזרא את הפירוש ”כי אמרתי טוב לחלל שבת אחת ולא יחלל ישראל שבתות הרבה”, ובצאת השבת כתב את האגרת הזאת שלפנינו - הכוללת גם את נוסח האיגרת שקיבל בחלום מאת השבת, ושלח אותה לכל ישראל להזהירם על קדושת השבת. איגרת זו התפרסמה מאוד ונדפסה רבות, ואף הולחנו ניגונים לשורר אותה. בראש הדף נדפסה הכותרת: ”זה הכתב שלח השבת להרב אברהם אב'ן עזר”א ז”ל”. בדף שלאחר מכן מספר המו”ל על הדרך המיוחדת שהגיע אליו כתב היד של איגרת: הוא ראה בספר 'שפתי ישינים' (שנדפס רק 11 שנים קודם לכן!) רישום על ”אגרת השבת” בלא פרטים נוספים, וחפץ להבין במה מדובר: ”וחפשנו בחיפוש בנרות, ונייר בניי”רות, עד שאהבה נפשינו בקשנו ומצאנו, והוא פלאי פלאות”, ומיד השתדל להדפיסה, לרוב יופיה. - - - - - - - - - - - - בשער מופיעות חתימות של שני רבנים ממודינא: ”הק' משה ליפשיץ” - הוא רבי משה ליפשיץ אב”ד מודינא (נפטר תקט”ו), חכם מהעיר מהעיר חנטשין שבפולין, שהגיע לאיטליה ונעשה לדיין ולבסוף אב”ד במודינא. החיד”א מספר במעגל טוב שבהיותו במודינא ראה כתב יד בקבלה מעשית שחיבר רבי משה. חיבר ספר דרשות 'אבן משה' (ברוקלין תש”מ). ”שלמה ידידיה סיניגאליא” - מחכמי מודינא, דיין בבית דינו של רבי ישמעאל הכהן בעל 'זרע אמת'. חתימה נוספת: ”אורי פייבש”.