בידספיריט | חשוב ביותר ויקר המציאות: 'מאה

חשוב ביותר ויקר המציאות: 'מאה ברכות' עם הגדה לפסח, בעריכת רבי משה זכות, גדול מקובלי איטליה – ונציה תי”ח [1658] * סדר מאה ברכות, כולל תפילות רבות והגדה של פסח ותיקונים. את הסדר ערך המקובל האלוקי רבי משה זכות (הרמ”ז), בתוספת תפילות רבות וכן ”הערות והגהות מהאור הגנוז לצדיקים הוא הקדוש האר”י זלה”ה”. ספר תפילות קדום ביותר שנדפס על פי קבלת האריז”ל! הנוסח כאן מדויק ומדוקדק ביותר עפ”י הקבלה, וראה לדוגמה מה שכתב הרמ”ז לאחר נוסח קידוש לליל שבת: ”יזהר כל בעל נפש שלא יוסיף ולא יגרע מנוסח זה… וסודו נודע למשכילים” (דף יא ע”ב). ספר נדיר מאוד בפני עצמו. לפנינו עותק שלם לחלוטין שהוא ממש יקר מציאות! בספריה הלאומית שמורים שני עותקים, שניהם חסרים (אחד מהם מקורו באוסף ואלמדונה-לונצר). למיטב ידיעתנו הופיע במכירות בעבר רק עותק בודד, לפני כ-23 שנים. בשל שימושו הרב וגודלו המיניאטורי (10.3 ס”מ) - כמעט ולא שרד. הספר כולל את התפילות והסדרים הבאים: ברכת המזון (דפים ב-יא) קדוש והבדלה (יא-יז) ברכת הלבנה (יח-כא) ברכות ההדלקה לחנוכה (כא) הגדה של פסח (כב-מד) ספירת העומר (מד-מה) תפילות וברכות רבות, ביניהן: קידוש והבדלה לראש השנה, ברכת הסוכה, ברכת הלולב, מזמור לנישואין, ברכות אירוסין ונישואין, ברית מילה, ברכת הנהנין, הגומל, עירובין, תפלת הדרך, סדר לויה מהאר”י, תפלת הים, ברכה להקזת דם, מזוזה ומעקה, פדיון הכרם ופדיון הבן (מה-ע) תקון חצות (ע-עח, [1] דף). תקון זה קבל הרמ”ז מהמקובל רבי בנימין הלוי תלמיד מובהק למהרח”ו, אשר שהה באותה העת באיטליה. בדף האחרון האחרון נדפסו דברי סיום מהרמ”ז - דף זה חסר בחלק מהעותקים הבודדים הידועים (ראה הרחבה). בדף יט ע”א נדפס פיוט שחיבר הרמ”ז, פותח: ”אני מפקיד יחידתי”. המקובל האלוקי רבי משה זכות (שפ”ה-נח”ת) היה גדול מקובלי איטליה בדורו. הוא קיבל רבות בתורת הקבלה מרבי בנימין הלוי תלמידו של מהרח”ו. ובכך היה מגדולי מוסרי שלשלת קבלת האר”י ז”ל. בית מדרשו במנטובה היה בית המדרש הגדול ביותר ללימודי קבלה באיטליה ובית היוצר הגדול לעריכת וסידורי כתב האר”י. ויניציאה תי”ח [1658], מהדורה ראשונה של הספר בעריכת הרמ”ז. מספור דפים: נו, נח-עח, [2] דף - עותק שלם לחלוטין. פורמט כיס. מצב טוב, מעט סימני שימוש ונקבים ספורים. כריכה עתיקה (עם נקבים רבים). - - - - - - - - - - - - - - על נדירות הספר, ועל הדף האחרון יקר המציאות: סדר ה'מאה ברכות' שלפנינו הופץ בשתי צורות: בפני עצמו (כמו אצלינו), וכן צורף בסוף סידור כמנהג ספרד בהגהת הרמ”ז שנדפס בונציה בשנת תי”ז. במפעל הביבליוגרפיה רשמו את הספר פעמיים: פעם אחת בפני עצמו, ושם לא רשמו את הדף האחרון הנמצא אצלינו. פעם שניה רשמו אותו ביחד עם הסידור, ושם אכן רשמו דף זה. בספריה הלאומית מצוי עותק של הספר בפני עצמו, אך חסר בו מספר דפים וביניהם הדף האחרון. רק בשנים האחרונות הגיע מאוסף ואלמדונה עותק של הסידור הכרוך עם מאה ברכות, ושם מופיע הדף האחרון (אך חסרים בו ובסידור דפים אחרים…). במאגר הבינלאומי WorldCat נרשמו כנראה רק שני עותקים: עותק הספריה הלאומית, ועותק נוסף שהוא העותק שהופיע במכירה לפני כ-23 שנים. ידוע על עוד עותק בספריית הבודליאנה באוקספורד.